אב בית הדין: רבותיי, היום נגזר עלינו לצערנו לעסוק במקרה רציני מאד. השתדלתי אמנם לדחות את הדיון, אבל קיים לחץ דעת הקהל, הנסערת בצדק… (מעלעל). כלומר התביעה טוענת שביום בהיר בוצע ברחוב רצח במהלך שוד. לעיניהם של עדים הותקף עובר אורח שליו… אבל אתם תתוודעו לפרטים המלאים במהלך חקירת העדים…

*

אב בית הדין: האם את אלמנת הנרצח?

האלמנה: כן.

אב בית הדין: בית הדין מביע את השתתפותו העמוקה בצערך. העדה, את היית נוכחת באותו… אירוע ביש המזל? התוכלי לומר לנו איך זה התרחש?

האלמנה: כן (מראה באצבע.) הרוצח הזה עשה את זה!

אדון בעל פטמית באפו: מתנגד להטחת עלבונות בפרהסיה!

אב בית הדין: גברתי העדה, אסור לך להצביע אל עבר אנשים. ובכן את טוענת שהרצח בוצע על ידי אלמוני?

האדון בעל הפטמית באפו (שולח את ידו לעבר כובעו): רבותיי, אני לא אוכל להמשיך לשבת פה, אם עוד פעם אחת תיאמר המלה “רצח”. זאת היתה פעולה במסגרת הזכות להגנה עצמית מוצדקת.

אב בית הדין: אני מסכים להגדרה קולעת זו. ובכן, בעלך, גברתי, הלך לתומו ברחוב – – –

האדון בעל הפטמית באפו: סליחה, טעות. הוא לא הלך לתומו. בחוצפה נשא אתו איזה כסף בדרכו אל הבנק – ומבע פניו היה מעליב.

אב בית הדין: כיצד מעליב?

האדון בעל הפטמית באפו: הוא הפגין שהוא לא מפחד. נדמה לי שהוא היה אפילו חמוש.

האלמנה: זה לא נכון! הוא לא היה חמוש!

אב בית הדין: זה היה כמובן חוסר זהירות גדול, גברתי. אילו היה חמוש, היה יכול לחסוך מאתנו את קבלת ההחלטה השיפוטית המביכה של היום. אפשר היה למנוע את ה… תקרית הבלתי נעימה (נאנח במעין הכנעה). אני מבקש את העד הבא.

־ אדוני, אתה היית נוכח –

העד: כן. הייתי נוכח כאשר אדון אחד עם פטמית באפו התנפל ברחוב על המנוח…

האדון בעל הפטמית באפו: ומי היה האדון הזה? אולי תרצה לנקוב בשמו?

העד: לא. מוטב לא.

האדון בעל הפטמית באפו: מקובל. אני לא הייתי מייעץ לאיש לעשות זאת.

אב בית הדין: אולי מוטב שהעדים לא יציינו איש במפגיע. בכך יקלו מאד על בית הדין להגיע להכרעת דין עניינית וצודקת. אני מבקש לקרוא לעד הבא.

*

אב בית הדין:… רבותיי, לאחר שמיעת כל העדים מותר לנו לראות כמוכח שאדם מסוים… שזהותו לא צוינה… השתמש ברחוב – במטרה להעביר לרשותו ארנק כלשהו – בכלי ירייה… דבר שגרר סיומו של מסלול חיים אחד. בשים לב לכך… שמקרים מצערים מסוג זה מתרחשים בזמן האחרון לעתים יותר ויותר קרובות, החליט בית דין נכבד זה לפסוק את הדין לחומרה. בשם זכויות האדם! מבלי לרצות לפגוע באיש, אנו מכריזים קבל עם ועדה… שבמקרה הבא הדומה למקרה שלפנינו ניאלץ לצערנו העמוק להתכנס מחדש… ולציין מחדש, מבלי לקרוא לאיש בשמו, מקרים כאלה כאירוע לא רצוי… הנוגד את סדר הדברים התקף. זה הכל.

האדון בעל הפטמית באפו: פסק דין זה הוא כמובן בלתי קביל וממש מעליב. אני מסתייג עקרונית מכל פסק דין שינסה לקבוע, בשם זכויות האדם, מה רצוי ומה לא רצוי. ובפעם הבאה אני כבר לא אבוא. אין לי זמן לכך.

אב בית הדין: אנחנו מאד מצטערים, אדוני. לא היינו רוצים להפסיד את שיתוף פעולתך היקר מפז בהגנה על זכויות האדם… והסדר הציבורי. בית דין זה רוצה להבטיחך שכבודך יקר לו…

*

רשם בית המשפט: נדמה לי, קולגה, שמוטב היה אילו נמנענו במקרים כה רציניים כמו רצח במהלך שוד מלגרור את העניין לכאן.

17.10.1937