א.    🔗

מצב הכלכלה העולמית אחר המלחמה מבחינת הבעיה הקולוניאלית. – האינדוסטריזציה של המושבות. – התעשיה בהודו, אוסראליה, ניו-זילאנד, דרום-אפריקה, קאנאדה. – אינדוסטריזציה גמורה של ארצות-הברית. – שנוי הדמות של רוסיה על ידי יצירת התעשיה. – החמרה כלכלית של בעית החמרים הגלמיים. – המלחמה בגלל הנפט, הגלם הטכסטילי והקאוטשוק. – ארצות-הברית נהפכו מלוה למלוה. – הצטברות ההון בארצות-הברית. – הצטמצמות שדות ההשקעה. – התרחבות זמנית של ההשקעות עם הקמת ההריסות באירופה. – גורמים אוביקטיביים להגירה המונית. – חוסר העבודה באירופה. מספרים על ההגירה.

ב.    🔗

כתוצאה מזה נעילה השערים של ארצות ההתישבות. – הגבלות הגירה באמריקה ובאוסטראליה. – התישבות חיילים מצומצמת בקאנאדה ובאוסטראליה. – משיכת “הקרקעות האחרונים” לתנועת ההתישבות. – ההתפתחות בסיביריה. – ההתפתחות והסכויים להתפתחות באמריקה התיכונית והדרומית.

ג.    🔗

מסבה זו הצטמצמות השוקים הקולוניאליים לממכר תוצרת-חרושת מוגמרת. – החמרת ההתחרות המסחרית. – האימפריאליזם של ארצות-הברית בצורת “פאנאמריקניות”. – בעית סין.

ד.    🔗

תנועת העצמאות בדומיניונים הבריטיים המתפתחים. – הועידות האימפריאליות הבריטיות אחר המלחמה. – התפתחות קשרי המסחר בין המטרופולין והדומיניונים.

ה.    🔗

תנועת הילידים באסיה ובאפריקה. – השפעות פוליטיות על תנועת הילידים (בראש וראשונה – התעמולה הקומוניסטית). – נסיגת הפוליטיקה הקולוניאלית הבריטית מפני תנועת העצמאות של הילידים באפריקה ובארצות של דוברי-ערבית. – יד חזקה של הצרפתים וההולנדים. – בעית הילידים בדרום אפריקה.