[פ]למא עזל אבי אעזה אללה ען אלאנטאר אלתי כאן [*]תולאהא וגרי מא גרי מן אגראמה ואתפק אן קתל צא[הרה] ובן אכתה רחמהמא אללה פי בעץ אלטרק ודלך פי שנת שבע מאות ושמונים כתב אליה בן כלפון וכאשר סולק אבי, יוקירהו האל, מן המחוזות אשר היה ממונה עליהם וקרה מה שקרה מן הקנס שקנסו אותו וקרה שנהרגו גיסו ובן אחותו, ירחם האל על שניהם, באחד הדרכים וזה היה בשנת שבע מאות ושמונים (1 ), כתב אליו אבן כלפון.

U – – – U – – – U //– – U – – – U – – – U – –

נְדִיבוּתָךְ רְחָבָה וַעֲמֻקָּה, // וְצִדְקָתָךְ כְּהַרְרֵי אֵל חֲזָקָה,

וְדֶרֶךְ תֹּם וְישֶׁר לֵב וְחֶסֶד // קְרוֹבָה לָךְ, וְאֶל כָּל אִישׁ רְחוֹקָה,

וְהוֹדָךְ רַב, וְכָל הֵלֶךְ מְדֻשָּן // בְּשֻלְחָנָךְ, וְדַלְתָּךְ לֹא דְפוּקָה,

וְלֹא תִמְנַע לְכָל שׁוֹאֵל שְׁאֵלָה, // וְלֹא תֶחְדַּל לְאֶבְיוֹן מֵעֲנִיקָה.

לְבַב כָּל שַׂר וְנַפְשׁוֹ אַחֲרֵי שָׁוְא, // וְנַפְשָׁךְ אַחֲרֵי חֶסֶד דְּבוּקָה.

יְדִידִי, שֶׁעֲשָׁקַנִי זְמַנִּי // וְחָרַק שֵׁן מְאֹד עָלַי חֲרִיקָה,

נְאָקָתִי לְךָ רַבָּה וְגָדְלָה // וְעֵדִי אֵל, אֲשֶׁר יִשְׁמַע נְאָקָה.

וְצָרָתִי לְךָ תֵצַר, וְלִמְאֹד // יְחִידָתִי בְּצוּקָתָךְ – בְּצוּקָה.

בְּחָנָךְ אֵל בְּחֹן צַדִּיק, וּבָדַק, // וְכַזָּהָב מְצָאָךְ בַּבְּדִיקָה,

יְיַסֶּרְךָ כְּיַסֵּר אָב יְחִידוֹ // לְהַשְכִּילָךְ וְלִהְיוֹת לָךְ צְדָקָה.

לְכֵן אֶשְמַח, וְיִתְעַצֵּב לְבָבִי, // וְתִתְעָרֵב רְנָנָה עִם זְעָקָה,

בְּשׁוּרִי עָצְבְּךָ – אֶדְאַג, וְאָגִיל – // בְּדַעְתִּי אַחֲרִיתָךְ כִּי חֲשׁוּקָה,

וְהָאוֹהֵב – פְּצָעָיו נֶאֱמָנִים, // וְלֹא יָפִיק פְּצָעָיו לָךְ לְפוּקָה.

לְכֵן הֵשִׁיב כְּבוֹדָךְ לַאֲמִתּוֹ, // וְשָׂם חֻקַּת גְּדֻלָּתָךְ חֲקוּקָה,

שְׁכֹן הַשְקֵט וְהִשָּמֵר, וְתִהְיֶה // שְׁנַת עֵינָךְ לְעוֹלָמִים מְתוּקָה.