והלא לבסוף, בעוד שנתיים שלוש, או ארבע חמש. כשכל משחקי הפוליטיקאים יגיעו אולי, למרות הכל, עד להידברות, עם הפלשתינים – ידברו בדיוק עם אלה שאפשר לדבר איתם כבר היום – כולם כאן ואין אחרים – אז למה לא היום?

בשם אלוהים. למה לא היום?

למה צריך שימותו עוד, למה צריך שנמק ההשחתה יעמיק עד השורש, למה לבזבז מליארדים לשווא, למה לתת להדק את המצור על הגבולות, למה ללבות את עוינות העולם נגדנו – למה עוד יום נוסף. למה לא היום?

והלא אפשר היה לחסוך מאיתנו את עינוי השנתיים הנוראות האלה, למה להוסיף עוד יום אחד?

למה לא לחדול מבלבולי המוח על איזה “בחירות בשטחים”, למה לא ללכת לדבר איתם ועוד היום?

ראשי מפלגת העבודה – למה אינכם יוצאים מן הבוץ הזה? למה אינכם מוציאים ממנו את העם הזה?

למה פוליטיקה של עכברים במקום גדולה של מנהיגים?

הם כאן – ולמה לא ללכת לדבר איתם ועוד היום?

יזהר סמילנסקי, דבר, 2.3.90