לא רצו לבוא לפגישה עם אשף דרך הדלת – כעת יבואו לאחר שהגג יפול עליהם.

לא רצו לבוא כבני־חורין שבוחרים דרכם – כעת יבואו ויד העולם מוליכה בעורפם קשורים וכפויים.

לא רצו לבוא כשהשלום היה על הסף – עוד לפני האינתיפאדה ועוד לפני כל־העולם־נגד – כעת יבואו כשהמלחמה על הסף, כשהמשק מתערער, ולבד־לבד־לבד מכל העולם.

יבוא היהודי הגאה, והלוחם לכבוד הלאומי יבוא, וארץ־ישראל השלמה תבוא, ודגל התורה עם דגל התחייה – כולם יבואו כעת, עניים, ריקים וכפופים.

אפילו מפלגת העבודה תבוא כעת, תאסוף עצמותיה הזקנות ותזדנב גם היא קפואה למחצה.

אילו היתה כעת האופוזיציה הגדולה והסוערת, הלא עוד הערב הייתה מזעיקה את עם ישראל אל הכיכר הגדולה ולפידים בידיהם:

כעת להתחיל לדבר!

יזהר סמילנסקי, דבר, 18.12.88; פורסם ב’דפי ריב', תל־אביב זמורה־ביתן, תשמ"ח–1988