הָעִיזוּ צִיּוֹנִים מֵאַרְבַּע הַקְּצָווֹת

וּבְהַר מוֹרִיָּה הָרִימוּ נִסֵּיכֶם;

הָשִׁיבוּ לֵב בָּנִים אֶל אָבוֹת,

אִסְפוּ שֵׂיוֹת נִדָּחוֹת נֶעֶזָבוֹת,

וּבְנוּ לָהֶן עָרִים נֶחֶרָבוֹת,

וַאֲנִי, ד', אֵלֵךְ לִפְנֵיכֶם.

אֵלֶּה הַשֵּׂיוֹת, אֵלֶּה הַיְתוֹמִים

מָנוֹחַ, מַרְגֵּעָה תְּנוּ לָהֵנָּה

אֲבוֹתֵיהֶם נִטְבְּחוּ בִּידֵי אֲדוֹמִים,

בְּרִשְׁעַת זָדוֹן בְּיַד כַּשְׂדִים וְרוֹמִים,

פְּרָאִים שִׁכּוֹרִים מִיַּיִן הֲלוּמִים,

וְנִשְׁאֲרוּ בְּלִי מַשְׁעֵן וּמַשְׁעֵנָה.

בְּאֶרֶץ אֲבוֹתֵיכֶם בִּכְנַעַן בִּפְלֶשֶׁת

הַבָּנִים הַיְתוֹמִים יִגְדְּלוּ שָׁם,

יְדֵיהֶם יִלְמְדוּ לַקְּרָב, לַקֶּשֶׁת,

מְעִיל קִנְאָה יַעֲטוּ תִּלְבּשֶׁת,

מֵעַל פְּנֵיכֶם יָסִירוּ בּשֶׁת

וְהֵם יִהְיוּ גּוֹאֲלֵי הַדָּם…