לוגו
הַמּוּמָר הַצָּעִיר
תרגום: שמשון מלצר
פרק:
מיקום ביצירה:
0%
X
F
U

מימי ׳גזרת וינה׳


 

א.    🔗

מַבְרִיקִים הַקּוֹבָעִים כְּפָז בְּיֶרֶק מַאי.

וְהַדֻּכָּס לְשָׁלִישׁוֹ הוּא שָׂח לַנָּעַר,

עֵת רָכְבוּ בַּחֹרֶשׁ עַל נְהַר דּוּנָי:

׳הֲתִשְׁמַע רִנַּת הַצִּפֳּרִים בַּיָעַר –

וְעַל מָה וְלָמָּה, אַבִּירִי אָהוּב,

תֵּרָאֶה זוֹעֵף כָּל־כָּךְ, עָצוּב?׳


מִתְאַנֵּחַ הָאַבִּיר: ׳בְּזֶה הַיּוֹם שֶׁל מַאי

אֶל סִירוֹת חִשְּׁבוּ־לִשְׁקֹעַ הֵם הֻשְׁלָכוּ

וְשֻׁלְּחוּ הֶפְקֵר לָמוּת בְּזֶרֶם הַדּוּנָי,

וְגַלֵּי הַתְּכֵלֶת זָדוּ וְרָתָחוּ –

עוֹד אֶשְׁמַע אֶת הַקּוֹלוֹת פּוֹלְחֵי־שָׁמַיִם

שֶׁל הַנִּטְבָּעִים בַּמַּיִם׳.


 

ב.    🔗

עֶלֶז, רֹן, וְאֶלֶף אוֹר בְּחַלּוֹנֵי טִירָה.

אַךְ צְעִיר הָאַבִּירִים שָׁרוּי בְּצַעַר,

גַּם עֵת תְּבָרְכֶנּוּ עֵין־הַלַּהַט שֶׁל גְּבִירָה,

גַּם עֵת לִכְבוֹדוֹ הַדֻכָּס כּוֹס־יַיִן יַעַר;

אָז יִקְרָא הַדֻּכָּס: ׳הָהּ, אַבִּירִי מַפְחִיד הַיּוֹם –

עַל פָּנֶיךָ עֹצֶב, אֹפֶל מָה אָיֹם!׳


שָׂח בְּלַחַשׁ הָאַבִּיר: ׳בְּזֶה הַלֵּיל, לֵיל־פִּיד,

הֵם בְּבֵית־הַכְּנֶסֶת זֶה אֶת זֶה שָׁחָטוּ –

אִישׁ, אִשָּׁה וָיֶלֶד, וּבְלַהַב הַלַּפִּיד

כָּל אַרְבַּע פִּנּוֹת הַבַּיִת אֵשׁ הֻצָּתוּ;

חִרְחוּרָם שֶׁל הַשְּׁחוּטִים אֲנִי שׁוֹמֵעַ

בַּתֻּפִּים וּבַשּׁוֹפָר תּוֹרֵעַ׳.


 

ג.    🔗

צַיִד פֶּרֶא, גַּם הָאֲדָמָה רוֹעֶשֶׁת –

סֹאַן דָּרְבָנוֹת וְתֵקַע קֶרֶן־פָּר,

נִבְחַת־כֶּלֶב, צַהֲלַת סוּסִים נִגְרֶשֶׁת –

הָאַבִּיר בִּפְאַת הַיַּעַר הִסְתַּתָּר;

וּמְבַקְשׁוֹ הַדֻכָּס, וְהוּא מְאֹד תָּמֵהַּ

עַל רָכְבּוֹ פָּרוּשׁ מֵעִם כָּל רֵעַ.


הָאַבִּיר בְּסַעַר־נֶֶפֶשׁ אֶל מָקוֹם רָמָז;

׳שָׁמָּה, שָׁמָּה הֵם הוּבְאוּ כֻּלָּם גַּם יַחַד,

לְמֵאוֹת, וְשָׁם לִפְנֵי הָאֲסַפְסוּף הַלָּז

הֻשְׁלְכוּ לְתוֹךְ הָאֵשׁ הַמִּתְלַקַּחַת –

עוֹד אֲנִי שׁוֹמֵעַ אֵת שִׁירַת־הַקֹּדֶשׁ

שֶׁעָלְתָה מִתּוֹךְ יְקוֹד־אֵשׁ׳.


 

ד.    🔗

מַזְהִירוֹ הַדֻּכָּס, רוֹתֵחַ כְּבָר, מְרֻגָּז:

׳גַּם אִם אֲרַחֵם עַל חַיָּתְךָ תּוֹסֶסֶת,

הֵן נוֹצְרִי הִנֶּךָ, מֵי־טְבִילָה מֻתָּז,

וְעָלַי לִמְסֹר אוֹתְךָ לְדִין הַכְּנֶסֶת –

הוֹי, עִוֵּר־אוֹבֵד! כְּכָל עַמְּךָ אָרוּר,

לֹא תֻּצַּל אַתָּה גַם מִן הָאוּר!׳


וַיִּקֹּד עָמֹק הָעֶלֶם: ׳כֵּן, אָדוֹן וָשָׂר;

מָה אוֹדְךָ עַל טוּב־רָצוֹן זֶה לִי גִלֵּיתָ,

אַךְ בְּיֶתֶר רַחַשׁ־לֵב אֵלֶיךָ אֵאָסַר,

לוּ חֶפְצִי שֶׁלִּי הַנַּעֲלֶה מִלֵּאתָ –

תֵּן, וְגַם אֲנִי, כְּמוֹ אֶחָי, אוּכָלָה

עַל קִדּוּשׁ־הַשֵּׁם אֻכָּלָה!׳


 

ה.    🔗

אֲסַפְסוּף… סָבִיב יָרֹנוּ:

הַיְּהוּדִי הָאַחֲרוֹן הוּא;

בָּא בְּדֶרֶךְ אִמָּא־אַבָּא,

לַמּוֹקֵד כְּלַחֻפָּה בָּא –

הַלְלוּ־יָהּ!


לְבַדּוֹ בָּא; לֹא מִשְׁמֶרֶת,

לֹא רַתּוֹק וְלֹא שַׁרְשֶׁרֶת;

לֹא כָּבוּל לַמּוֹט נִצָּג הוּא

וּקְרָבָיו בָּאֵשׁ יִשְׁאָגוּ –

הַלְלוּ־יָהּ!


וְרֹאשׁוֹ מוּרָם לְמָעְלָה,

וְעֵינוֹ מָרוֹם נִתָּלָה,

וְלָאֵשׁ יָשִׁיר: שִׂרְפִינִי,

טַהֲרִינִי, טַהֲרִינִי –

הַלְלוּ־יָהּ!