לוגו
רַבִּי שִׁמְעוֹן מַיְמִי
תרגום: שמשון מלצר
פרק:
מיקום ביצירה:
0%
X
F
U

הָרַב בַּתָּוֶךְ, חֲתָנוֹ מִימִין, אִשְׁתּוֹ מִשְּׂמֹאל,

כֻּלָּם בְּתוֹךְ חוֹמַת מִגְדָּל עֲדֵי צַוָּאר שֻׁקָּעוּ;

בּוֹעֵר כָּאֵשׁ גֵּוָּם צָפוּד, צוֹרֵב בִּכְאֵב גָּדוֹל,

וְכָךְ הֵם גִּימֶ״ל יְמָמוֹת בִּגְסִיסָתָם יִשָּׁהוּ.

וְיֵשׁוּ עַל הַצְּלָב רוֹמֵז עָיֵף וּמְרוּדִי,

(הָהּ, יִסּוּרָיו דַּקִּים־רַכִּים מִיַּד־אֳמָן יוֹצֶרֶת!)

׳אִמְרוּ נָא לִי: אֵלִי אַתָּה, וְלֹא אִישׁ יְהוּדִי,

מִיָד חוֹלְצִים אֶתְכֶם מֵהַחוֹמָה בְּרֹב תִּפְאֶרֶת׳.

אוּלָם הָרַב אִלֵּם עִקֵּשׁ, חֵרֵשׁ וְלֹא יִשְׁמָע,

וְלֹא יִשָּׂא עֵינָיו לַצֶּלֶם, לֹא יָרִים רֹאשׁוֹ;

בְּאֵלֶם הוּא נוֹשֵׂא סִבְלוֹ וּבִדְמָמָה,

לְאַט לְאַט יוֹצֵאת בְּטָהֳרָה נַפְשׁוֹ

שֶׁל רַב אַחֲרוֹן לְפּוֹרְטוּגַל.


שָׁקוּעַ בַּחוֹמָה אִלֵּם, עֲדֶן עֵינָיו רוֹאוֹת

בִּשְׁחוֹר לוֹהֵט אֶת הַמַּחֲזֶה: אֵיךְ נִסְחֲבוּ לְשַׁעַר

כְּנֵסִיּוֹת מְצַלְצְלוֹת – סָחוֹב בַּשְּׂעָרוֹת –

רַבִּים רַבִּים, לַאֲלָפִים, אִשָּׁה וָאִישׁ וָנַעַר.

הִנֵּה יִרְאֶה עַצְמוֹ תָּפוּס וּבַצִּינוֹק נִלְחָץ,

הִנֵּה יִרְאֶה אֵיךְ צֶלֶם־פֶּסֶל לוֹ לִנְשֹׁק הִגִּישׁוּ;

מִיָד אֶל הַמִּזְבֵּחַ אֶת־הַפֶּסֶל הוּא נָתַץ –

תִּבְעַר נָא חֲמָתָם שֶׁל הָרוֹצְחִים, מוֹתוֹ יָחִישׁוּ!

אוּלָם הַכְּנֵסִיָּה רוֹצָה שֶׁיִּכָּנַע, יִבְגֹּד,

רוֹצָה לִרְאוֹת אֶת הַיָּשִׁישׁ הָרַב שָׁבוּר בָּרוּחַ.

כַּמָּה קָשִׁים הָעִנּוּיִים! וּכְבָר חָלַשׁ מְאֹד,

אַךְ בָּא־קָרֵב קוֹרֵן בְּאוֹר, בָּא נִצְחוֹנוֹ זָרוּחַ

שֶׁל רַב אַחֲרוֹן לְפּוֹרְטוּגַל.


הִנֵּה הוֹלֵךְ כָּבֶה־דוֹעֵךְ אַחֲרוֹן זִיקֵי חַיָּיו,

אַךְ עוֹד הַכֹּמֶר וְשׁוֹמֵר עוֹמְדִים, עֵינָם בּוֹלֶשֶׁת

הַאֵין עֵינוֹ אוֹמֶרֶת מָה, תִּלְחַשְׁנָה שִפְתּוֹתָיו,

הַאֵין יֵשׁ שֶׁבֶר, בֶּקַע־מָה בְּרוּחַ זוֹ שֶׁל עֶשֶׁת?

לַשָּׁוְא! לַשָּׁוְא! הִנֵּה הוּא מֵת. הַכֹּמֶר כְּבָר הָלַךְ

וּפֶתַע מִתְנַגְּהוֹת פָּנָיו שֶׁל הַשּׁוֹמֵר בְּזֹהַר,

עָמַד לִפְנֵי הָרַב, רֹאשׁוֹ יָכֹף וְיִשְׁתּוֹחַח

וּבִלְהִיטָה יִלְחַשׁ: תּוֹדָה לְךָ, אֵלִי בַּטֹּהַר!

אַתָּה זִכִּיתָ אֲנוּסִים רָפִים, כִּבְדֵי־הַחֵטְא,

לִרְאוֹת קִדּוּשׁ שִׁמְךָ, חִזַּקְתָּ לְבָבֵנוּ סֶלַע,

שָׁלַחְתָּ בְּחֶשְׁכַת דַּרְכֵּנוּ עַמּוּד־אֵשׁ לוֹהֵט

לְהַרְאוֹתֵנוּ אוֹת וָסֵמֶל – לַעֲדֵי עַד סֶלָה –

שֶׁל רַב אַחֲרוֹן לְפּוֹרְטוּגַל.


שׂוֹרֶכֶת לְוָיָה דַּרְכָּהּ בַּאֲפֵלַת הַלֵּיל.

הוֹלֵךְ בְּהֵחָבֵא קָהָל אִלֵּם בִּשְׁחוֹר צַלְמָוֶת.

בִּמְסִירוּת־נֶפֶשׁ מֻגְנָבִים לְקֶבֶר יִשְׂרָאֵל

שְׁלֹשָׁה מֵתִים מִבּוֹר הַכֶּלֶא לַחֲצַר הַמָּוֶת.

חָנוּק עָצוּר נִשְׁמָע שָׁם קוֹל קַדִּישׁ הָאַחֲרוֹן,

דִּמְעַת הָאֲנוּסִים כְּרֶתַח־דָּם נִגֶּרֶת;

וּבְרַעַד זֶה הַיְלֵל וּבְאֵלֶם הֶחָרוֹן

נִשְׁמָע בְּעֹז וָכֹחַ קוֹל שְׁבוּעָה נֶאְדֶּרֶת.

וּבַעַד כָּל אֵימָה וָפַחַד שֶׁל דּוֹרֵי דוֹרִים,

מִבַּעַד שְׁלֹשׁ־מֵאוֹת שָׁנָה שֶׁל עִנּוּיִים וָמָוֶת

בְּאֵשׁ הָאִינְקְוִיזִיטוֹר וּבְמַרְתֵּף הַיִּסּוּרִים,

זוֹהֶרֶת עוֹד הַדְּמוּת זוּ בַּחוֹמָה נִצָּבֶת –

שֶׁל רַב אַחֲרוֹן לְפּוֹרְטוּגַל.