הַשֶּׁמֶשׁ זוֹרַחַת בְּנַחַת, בְּזֹהַר שֶׁאֵין עוֹד דּוֹמֶה לוֹ:

הַיּוֹם הוּא יוֹם־חַג בְּקַ״ק חֶלֶם, הַיּוֹם יוֹם־הֻלֶּדֶת הַמֶּלֶךְ!

הִנֵּה מִמְּרוֹמֵי הַגְּזוֹזֶרֶת, מִלְמַעְלָה־מִלְמַעְלָה מַבִּיט הוּא,

לִרְאוֹת אִם כְּבָר בָּא וּמֵבִיא לוֹ הָעָם אֶת הַשַּׁי שֶׁהֶחְלִיטוּ.

נוֹשְׂאִים כְּבָר, נוֹשְׂאִים אֶת הַשַּׁי לוֹ! וּמַהוּ? הוּא זוּג נַעֲלַיִם,

עָשׂוּי בְּכִשְׁרוֹן, דַּרְכְּמוֹן עַל־גַּבֵּי דַרְכְּמוֹן – בְּכִפְלַיִם!

הָעָם הַנֶּאֱמָן נַעֲלֵי הַזָּהָב לוֹ רִקַּע בְּרָב־כֹּשֶׁר,

לְמַעַן הַמֶּלֶךְ יִנְעַל מִנְעָלִים שֶׁל כָּבוֹד וְשֶׁל עֹשֶׁר!

וְכָל שֶׁיִּפְגֹּשׁ אֶת הַמֶּלֶךְ בָּרְחוֹב בְּלִוְיַת הַפָּמַלְיָא –

הַצִּדָּה יָסוּרוּ בְּקִיד הֶהָדוּר וּבְנִמּוּסָא מְעַלְיָא!

אוּלָם בַּפִּנְקָס דְּקַ״ק חֶלֶם כָּתוּב בִּרְשִׁימָה מְיֻחֶדֶת,

שֶׁבָּהּ בְּמַחֲצִית הַשָּׁנָה לֹא פָּסְקוּ הַגְּשָׁמִים מִלָּרֶדֶת.

הָיוּ רְחוֹבוֹת כָּל הָעִיר מוּצָפִים בְּמֵי־טִיט וּבְמֵי־חֹמֶר,

וְעֹמֶק הַטִּיט וְהַבֹּץ – הוּא יוּבַן עַל־פִּי דִין קַל־וָחֹמֶר!

אֵין צֹרֶךְ לוֹמַר, שֶׁרַגְלַיִם רַבּוֹת מִתּוֹשָׁבֶיהָ שֶׁל חֶלֶם

בּוֹסְסוּ בּוֹ בַּבֹּץ וְלָשׁוּהוּ בְּנֶאֱמָנוּת אֵין־לָהּ־שֶׁלֶם.

אַךְ מִי מְשָׂרֵךְ אֶת דַּרְכּוֹ בִכְבֵדוּת מְדֻכְדָּךְ וּמְנֻזָּף?

הַמֶּלֶךְ! הַמֶּלֶךְ הוֹלֵךְ וְכוֹשֵׁל בְּנַעֲלֵי הַזָּהָב!

וְחֶלֶם כִּנְּסָה אֲסֵפָה רַבָּתִי עִם רָאשֵׁי מִינִיסְטְרֶיהָ,

רָאשֵׁי דַּבָּרֶיהָ בְּבֵית־הַמִּדְרָשׁ וְעוֹרְכֵי־עִתּוֹנֶיהָ,

וְכֵן חַזָּנִים, רַבָּנִים, חֶנְוָנִים, סוֹחֲרֵי חָמְרֵי־גֶּלֶם –

הָיָה זֶה הַכֶּנֶס הָרַב בְּיוֹתֵר הַזָּכוּר לָהּ לְחֶלֶם!

נִמְנוּ וְגָמְרוּ וְהֶחְלִיטוּ, חָתְמוּ פְּרוֹטוֹקוֹל בְּעֵדִים:

הַמֶּלֶךְ חַיָּב גַּם לְהַבָּא לִנְעֹל מִנְעָלָיו הַכְּבֵדִים.

הָעָם בְּרֹב־כֹּשֶׁר וְיֹשֶׁר עָמַל וְשִׁלֵּם מְחִיר רָב,

בִּשְׁבִיל שֶׁיִּזְכֶּה וְיִרְאֶה אֶת מַלְכּוֹ מְנֻעָל בְּזָהָב!

אַךְ מָה? חִסָּרוֹן אַךְ אֶחָד וְיָחִיד יֵשׁ בְּזֶה הַכִּבּוּד,

שֶׁכָּל הַזָּהָב מִשְׁתַּחֵק וּבַבֹּץ הוּא הוֹלֵךְ לְאִבּוּד.

אֶת זֹאת יֵשׁ לִמְנֹעַ! הֲרֵי הָעֵצָה גְּלוּיָה לָעֵינַיִם:

הַמֶּלֶךְ חַיָּב עַל־גַּבֵּי מִנְעָלָיו עוֹד לִנְעֹל עַרְדָּלַיִם!

וּלְמַעַן יִהְיֶה גַּם זְהַב הַנַּעֲלַיִם גָּלוּי וְיָדוּעַ,

יִהְיֶה בְּעַרְדָּל וְעַרְדָּל בְּחָטְמוֹ כְּמִין פֶּתַח קָרוּעַ,

וִיהִי הַזָּהָב מִתְנוֹצֵץ וְנִשְׁקָף מִפִּתְחוֹ הַפָּתוּחַ,

וִיהִי כָּל בֶּן־חֶלֶם רוֹאֶה וְנֶהֱנֶה וְלִבּוֹ בּוֹ שָׂמוּחַ!

וְאוּלָם בַּיָּמִים שֶׁהַבֹּץ מִתְרוֹמֵם וּבְיוֹתֵר־בְּיוֹתֵר הוּא,

אָז הוֹד־הַמַּלְכוּת בַּתַּחְבּוּל הַפָּשׁוּט מֵחוֹרָיו מִתְפַּטֵּר הוּא:

הַמֶּלֶךְ עַצְמוֹ, וְעִמּוֹ הַמַּלְכָּה, יִתְעַלּוּ וְיֵרוֹמוּ,

פִּתְחֵי־עַרְדָּלָיו־לְנִצְנוּץ־הַזָּהָב בֵּמְעַט קַשׁ הֵם יִסְתֹּמוּ!

וְזֶה הוּא מֵאָז הַהִלּוּךְ הַמְּחַיֵּב בַּחֲצַר־חֶלֶם לָנֶצַח:

שְׁנֵי עַרְדָּלַיִם עֲמֻקִּים, כָּל אֶחָד יֵשׁ לוֹ קֶרַע בַּמֵּצַח,

כָּל קֶרַע סָתוּם וְאָטוּם בְּשַׁסְתּוֹם מִשֶּׁל קַשׁ אוֹ שֶׁל תֶּבֶן –

הַמֶּלֶךְ יוֹצֵא כָּךְ לַדֶּרֶךְ, לִדְלֹג מֵעַל אֶבֶן אֶל אֶבֶן!