עָב רוֹדֶפֶת עָב וְרוּחַ

עַז יִשְׁרֹק וְקָר;

מִסִּיבִּיר שׁוֹלֵחַ אַבָּא

שָׁלוֹם לָךְ, בֵּן יָקָר.

רַק הָרוּחַ עוֹד מֵאֶרֶץ

זוֹ שָׁלוֹם נוֹשֵׂאת;

שָׁם עוֹמֵד הוּא וּבְיָדֵהוּ

מַחְזִיק הוּא אֶת הָאֵת.

הוּא חוֹפֵר, מוֹצִיא הָרֶגֶב,

מַעֲמִיק חֲפוֹר;

אַל דָּאוֹג – בִּשְׁבִיל הַשֶּׁקֶר

חוֹפֵר הוּא זֶה הַבּוֹר.

לֹא רִאשׁוֹן הוּא, לֹא אַחֲרוֹן הוּא

לַנּוֹפְלִים בַּקֹּר;

אַל תִּדְאַג, הַבֵּן יַקִּיר לִי,

אָבִיךָ הוּא גִּבּוֹר.

גַּם אַתָּה גִּבּוֹר תִּהְיֶה עוֹד,

נוּמָה, נוּמָה בַּכָּר.

כֹּחַ לְמָחָר אֱסֹף נָא,

אֱסֹף נָא, בֵּן יָקָר.