הָיְתָה שִׂמְחָה, הָיָה שָׂשׂוֹן,
פֶּתַע-פִּתְאֹם – קָרָה אָסוֹן:
נֶהְפְּכָה הַמֶרְכָּבָה וְאִתָּה
נֶהְפְּכוּ אִתָּה אֵם וּבִתָּהּ…
בִּתָּה מַחֲשָׁה וְאֵינָה בוֹכָה,
אַךְ הָאֵם, הָאֵם נְבוֹכָה…
לִבָּהּ מַכָּה, בְּשָׂרָהּ סוֹמֵר:
מַה הָאֵם לְאִמָא תֹאמַר?