רוּץ סוּסִי בְּטֶרֶם הַשֶׁמֶש עוֹד שׁוֹקְעָה.
קָחֵנוּ, שְׂאֵנוּ אֶל אֶרֶץ רְחוֹקָה,
אַחְיוֹתַי, בֻּבּוֹתָן וְאוֹתִי בְּרֹאשָׁן –
פֹּה הַכֹּל יָדוֹעַ וְיָשָׁן וְנוֹשָׁן…
יוֹם-יוֹם שְׁתֹה וְאָכֹל, הוֹ כַּמָה זֶה קָשֶׁה,
קָחֵנוּ, שָׂאֵנוּ אֶל אֶרֶץ חֲדָשָׁה…
שָׁם אוֹכְלִים סֻכָּרִיוֹת בַּבֹּקֶר וָעֶרֶב,
וּמְשַׂחֲקִים וּמְשַׂחֲקִים וּמְשַׁחֲקִים בְּלִי הֶרֶף.