אֱנוֹשׁ יָרוּץ וְתָר אַחַר / שְׁרִירוּת לֵב, וְלֹא אֵחַר,
כְּאִלּוּ לֹא יְהִי בָא עוֹד / בְּמִשְׁפָּט עַל אֲשֶׁר בָּחַר,
וְאֵיכָה תַעֲמֹד מִבּוֹא / מְהוּמָתוֹ, וְתִתְאַחַר?
וְכָל בֹּקֶר אֱלֵי עֶרֶב / וְכָל עֶרֶב אֱלֵי מָחָר,
וְכָל אֶתְמוֹל וְכָל שִׁלְשֹׁם / כְּבָר הָיָה שְׁמוֹ מָחָר.
הֲלֹא יִירָא בְּהֵאָמֵר: / ״פְּלוֹנִי אֶל שְׁאוֹל סָחָר?״