אֱנוֹשׁ יָרוּץ וְתָר אַחַר / שְׁרִירוּת לֵב, וְלֹא אֵחַר,

כְּאִלּוּ לֹא יְהִי בָא עוֹד / בְּמִשְׁפָּט עַל אֲשֶׁר בָּחַר,

וְאֵיכָה תַעֲמֹד מִבּוֹא / מְהוּמָתוֹ, וְתִתְאַחַר?

וְכָל בֹּקֶר אֱלֵי עֶרֶב / וְכָל עֶרֶב אֱלֵי מָחָר,

וְכָל אֶתְמוֹל וְכָל שִׁלְשֹׁם / כְּבָר הָיָה שְׁמוֹ מָחָר.

הֲלֹא יִירָא בְּהֵאָמֵר: / ״פְּלוֹנִי אֶל שְׁאוֹל סָחָר?״