וְאוֹמֵר לִי, בְּשָׁמְעוֹ אֶת בְּכוֹתִי / בְּלֵיל לֹא טָעֲמוּ עֵינַי שְׁנָתִי:

״עֲלֵי מַה זֶּה בְּמַר תִּבְכֶּה?״ / עֲנִיתִיו: ״לְמַעַן כִּי שְׁנַת שִׁשִּׁים שְׁנָתִי״.

שְׁנַת שִׁשִּׁים מְשֻׁנָּה מִשְּׁנוֹתַי, / בְּעִקְּשׁוּתָה מְסִירָה עִקְּשׁוּתִי,

וּמִשִּׁשִּׁים וּמַעְלָה לֹא יְהִי עוֹד / שְׂחוֹק עַל פִּי וְרִנָּה עַל שְׂפָתִי.