כָּכָה זֶה, מַה יֵּשׁ פֹּה לוֹמַר? זֶה קָרָה, זֶה קוֹרֶה, זֶה יִקְרֶה מָחָר.
כָּכָה זֶה, מַה יֵּשׁ לְהַגִּיד? זֶה קָרָה, זֶה קוֹרֶה, זֶה יִקְרֶה תָּמִיד.
הָיֹה הָיְתָה עַלְמָה אַחַת, עַלְמָה יָפָה וְנֶחְמָדָה.
וְלָהּ אָחוֹת פַּרְצוּף־דַּחְלִיל, מְכַשֵּׁפָה שֶׁלֹּא נֵדַע.
הַמְּכֹעֶרֶת הִתְחַתְּנָה עִם מִילְיוֹנֶרְצִ’יק מִבְּרָזִיל
וְהַיָּפָה הִיא בְּחֵיפָה וְעַד הַיּוֹם לֹא הִתְחַתְּנָה.
כָּכָה זֶה, מַה יֵּשׁ פֹּה לוֹמַר? זֶה קָרָה, זֶה קוֹרֶה, זֶה יִקְרֶה מָחָר.
כָּכָה זֶה, מַה יֵּשׁ לְהַגִּיד? זֶה קָרָה, זֶה קוֹרֶה, זֶה יִקְרֶה תָּמִיד.
אֶחָד קוֹנֶה לוֹ שֶׁבְרוֹלֶט וּבַכְּבִישִׁים תָּמִיד דּוֹהֵר.
וְהַשֵּׁנִי הוֹלֵךְ לְאַט, הוֹלֵךְ, הוֹלֵךְ, לֹא מְמַהֵר.
זֶה שֶׁהוֹלֵךְ לְאַט־לְאַט קְצָת מְאַחֵר, גַּם זוֹ אֱמֶת.
אַחֲרֵי שֶׁיֵּשׁ לוֹ שֶׁבְרוֹלֶט, עָלָה עַל קָאדִילָאק וְמֵת.
כָּכָה זֶה, מַה יֵּשׁ פֹּה לוֹמַר? זֶה קָרָה, זֶה קוֹרֶה, זֶה יִקְרֶה מָחָר.
כָּכָה זֶה, מַה יֵּשׁ לְהַגִּיד? זֶה קָרָה, זֶה קוֹרֶה, זֶה יִקְרֶה תָּמִיד.
אַתָּה עוֹמֵד עַל הַכִּסֵּא, אַתָּה כְּבָר לֹא עַל הָרִצְפָּה.
יֵשׁ קוֹנְיָאק טוֹב, נִכְנָס שָׁכֵן, תַּחְזִיק, חֲבָל עַל כָּל טִפָּה.
וְאִם תָּשִׂים קֻמְקוּם עַל אֵשׁ, אָז אַל תִּגַּע כִּי הוּא אַח! חָם.
וְאִם תַּכְנִיס לַשְּׁטֶקֶר חוּט בַּרְזֶל, יִהְיֶה לך פֶּחָם.
כָּכָה זֶה, מַה יֵּשׁ פֹּה לוֹמַר? זֶה קָרָה, זֶה קוֹרֶה, זֶה יִקְרֶה מָחָר.
כָּכָה זֶה, מַה יֵּשׁ לְהַגִּיד? זֶה קָרָה, זֶה קוֹרֶה, זֶה יִקְרֶה תָּמִיד.
אַתָּה נָשׂוּי, זֶה כְּבָר עָשׂוּי, סִימָן אַתָּה כְּבָר לֹא רַוָּק.
אִם הַמְּכוֹנִית שֶׁלְּךָ דְּפוּקָה, אָז מִישֶׁהוּ אוֹתְךָ דָּפַק.
וְאִם אוֹמְרִים: “תָּבוֹא מָחָר”, אָז לֹא כְּדַאי לָבוֹא הַיּוֹם.
וְאִם אַתָּה לְפֶתַע מְצֻנָּן, קָשֶׁה לְךָ לִנְשֹׁם.
כָּכָה זֶה, מַה יֵּשׁ פֹּה לוֹמַר? זֶה קָרָה, זֶה קוֹרֶה, זֶה יִקְרֶה מָחָר.
כָּכָה זֶה, מַה יֵּשׁ לְהַגִּיד? זֶה קָרָה, זֶה קוֹרֶה, זֶה יִקְרֶה תָּמִיד.
זֶה קָרָה, זֶה קוֹרֶה, זֶה יִקְרֶה, כָּכָה זֶה…