בַּתְּשִׁיעִי זֶה הַחֹדֶשׁ אָצוּם כַּחֹק,

מַר אֶבְכֶּה, אֶתְפַּלֵּשׁ בָּאֵפֶר;

לָאָרֶץ אֵשֵׁבָה דּוּמָם בִּלְבוּשׁ שַׂק,

לִקְרֹא הַקִּינוֹת תּוֹךְ הַסֵּפֶר.

מֵעֵינַי הַדִּמְעָה כַּיָּם תִּזְרֹמָה,

כִּמְעַט אֶטְבַּע בְּזֶרֶם דִּמְעָתִי;

אָגֹז שְׂעָרִי, וּבְגָדַי אֶפְרֹמָה,

וּכְקוֹל גַלִּים צַהֲלַת אַנְחָתִי.

עֲלֵי הֵיכַל אֲדֹנָי כִּי עָלָה בְּלַהַב,

בַּתְּשִׁיעִי לַחֹדֶשׁ בְּזֶה הַיּוֹם;

עַל חוֹמַת צִיּוֹן עֵרוּ עוֹזְרֵי רַהַב,

תָּמִיד קָרָאתִי לַבְּכִי וְלַצּוֹם.

גַם הַיּוֹם אֶבְכֶּה וַאֲמָרֵר בַּבֶּכִי,

אֶמְרֹט לְחָיַי, וְאָגֹז שְׂעָרִי;

דּוּמָם לָאָרֶץ אֵשֵׁב בַּדֶּחִי,

שַׂק לְבוּשִׁי עַל גִּלְדִי וּבְשָׂרִי.

לֹא אַךְ עֲלֵי חֻרְבַּן בֵּית־מִקְדָשֵׁנוּ,

אֶבְכֶּה הַיּוֹם וְאַזִּיל דְּמָעוֹת;

עוֹד נָוֶה שַׁאֲנָן עַל תִּלּוֹ בֵּית אֱלֹהֵינוּ,

עוֹלָם וּמְלֹאוֹ – הוּא מִקְדַּשׁ אֵל־צְבָאוֹת.

מִקְדַּשׁ אֱלֹהֵינוּ עוֹד בָּנוּי לְתַלְפִּיוֹת,

חַצְרוֹת אֲדֹנָי – חַדְרֵי הַטֶּבַע;

יַד זֵד בַּל תּוּכַל הַכּוֹתוֹ שְׁאִיּוֹת,

בַּל יָעְתַּק מִמְּקוֹמָם הַר וָגֶבַע.

עַל מִזְבַּח אֲדָמָה עוֹד עֲשַׁן הַקְטוֹרָה

מִכִּלְיוֹת חִטָּה, רֵיחַ בְּשָׂמֶיהָ,

עוֹד תָּאִיר הַלְּבָנָה, מְנוֹרָה טְהוֹרָה

וְשִׁבְעָה כּוֹכְבֵי לֶכֶת – נֵרוֹתֶיהָ…

וּמִקְדַּשׁ אֲדֹנָי הוּא תֵּבֵל הַגְּדוֹלָה,

הֵיכַל אֲדֹנָי – כָּל בּוֹ הַנְּשָׁמָה,

לֵב נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה מִזְבַּח הָעוֹלָה,

בֵּין בַּדֵי לִבּוֹ – אֲדֹנָי שָׁמָּה…

מִקְדַּשׁ אֲדֹנָי, עוֹדוֹ בָּנוּי לְתַלְפִּיּוֹת,

חַצְרוֹת־יָהּ, הִנֵּה מִבְּלִי סְפוּרוֹת,

הֵיכַל אֲדֹנָי, הִנֵּה רִבְבוֹת הַגְּוִיּוֹת…

וְנֵר אֲדֹנָי – הַנְּשָׁמוֹת הַטְּהוֹרוֹת…

לִבּוֹת נִשְׁבָּרִים – מִזְבֵּחַ וּבָמָה,

קָרְבָּן הוּא תְּפִלַּת נֶפֶשׁ דַכָּא;

רֵיחַ נִיחוֹחַ – אֲנָחָה בַדְּמָמָה.

אֱלֹהַּ יָרַח כִּלְבוֹנָה זַכָּה…

אֵלֶּה הַגְּוִיּוֹת, אֵלֶּה גָּלְמֵי אֲנָשִׁים,

מִבְּשָׂרָם אֶחֱזֶה מַרְאָה רוֹמֵמָה;

וּבְחַדְרֵי לְבָבָם, קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים,

הֵיכַל אֲדֹנָי, הֵיכַל אֲדֹנָי הֵמָּה.

לֹא אַךְ עֲלֵי חֻרְבַּן מִקְדַּשׁ בֵּית הַקֳּדָשִׁים

אֶקְרָא הַיּוֹם לְמִסְפֵּד, לִבְכִי;

אַךְ גַּם עֲלֵי גְּוִיּוֹת חַצְרוֹת הַמִּקְדָשִׁים,

נֶחֶרְבוּ עַתָּה בְּאֶרֶץ הַצְּבִי…

בְּאֶרֶץ הַצְּבִי, שָׁם בַּמּוֹשָׁבוֹת,

בֵּין הַכַּרְמֶל וּבֵין הַשְּׁדֵמָה;

שְׁבַע מֵאוֹת הֵיכְלֵי חֳרָבוֹת,

הֵיכַל אֲדֹנָי, הֵיכַל אֲדֹנָי הֵמָּה…

שְׁבַע מֵאוֹת הַגְּוִיֹּות, הַנְּפָשׁוֹת,

מֵרָעָב וְחֹסֶר שָׁם יִכְלָיוּן;

בְּאַשְׁמַת יְדֵי הַמְנַהֲלִים הַקָּשׁוֹת,

עֲלֵיכֶם מֵעַי הִנֵּה יֶהֱמָיוּן…

עַל אֵלֶּה הַגְּוִיּוֹת מֵרָעָב שְׁדוּפוֹת

עַל אֵלֶּה נַפְשִׁי שׁוֹמֵמָה;

בָּתֵּי־מִקְדָשׁ, חַצְרוֹת־יָהּ הַשְּׂרוּפוֹת,

הֵיכַל אֲדֹנָי, הֵיכַל אֲדֹנָי הֵמָּה…

אֵלֶּה הֵיכְלוֹת מִקְדַּשׁ בֵּית אֱלֹהֵינוּ,

לֹא הֶחֱרִיבוּ עַם נָכְרִי, צַר אוֹ זֵד;

רַק אַחֵינוּ הַמְנַדִּים מִבְּנֵי עַמֵּנוּ

הָעוֹרְקִים צִיָּה בַּמִּדְבָּר כְּשֵׁד…

וּמֶה פָּשְׁעוּ, מֶה חָטְאוּ, אַתֶּם עֵדִים!

כִּי בְּדָתָם נַפְשָׁם רוֹמֵמָה;

לָכֵן אֵשׁ זֶה בָּם שָׁלְחוּ הַזֵּדִים…

בְּהֵיכַל אֲדֹנָי, הֵיכַל אֲדֹנָי הֵמָּה…

אַתֶּם, אַחַי, בְּאַרְצוֹת צָפוֹן וְיָמָּה,

הַבִּיטוּ וּרְאוּ בְּאֶרֶץ הַצְּבִי;

הָאֵשׁ הַמִּתְלַקַּחַת, הֶעָשָׁן שָׁמָּה,

וְקִרְאוּ סָבִיב לַמִּסְפֵּד, לַבְּכִי.

הָאֵשׁ הַמִּתְלַקַּחַת בִּגְוִיּוֹת וּגְלָמִים,

שְׂרוּפִים, קְדוּחִים מֵרָעָב וְכָפָן,

מִבְּשָׂרָם יִשְׂבְּעוּ שׁוֹתֵי דָמִים…

כָּל חַיָּה וּמִינָהּ – שׁוּעָל וְשָׁפָן…

קִרְאוּ לִבְכִי עַל חֻרְבַּן בֵּית אֱלֹהֵינוּ,

וּשְׁבוּ לָאָרֶץ בְּנֶפֶשׁ שׁוֹמֵמָה;

עַל חֻרְבַּן גְּוִיּוֹת אַחֵינוּ וְעַמֵּנוּ,

הֵיכַל אֲדֹנָי, הֵיכַל אֲדֹנָי הֵמָּה.

לַעֲצֹר בְּעַד הַזֵּד מִפְּרֹעַ פְּרָעוֹת,

לַעֲשֹׂות מַה בַּל אוּכָלָה;

רַק אֶבְכֶּה וְאֶשְׁפֹּךְ נַהֲרֵי דְמָעוֹת,

אוּלַי אֲכַבֶּה הָאֵשׁ כִּי גָדָלָה…

(“חבצלת”, תרמ"ח)