אָחִי אוֹהֵב אֲבַטִּיחַ,

וַאֲנִי אוֹהֵב

לְהָרִיחַ.

כְּשֶׁאַבָּא חָזַר מִן הַנֶּגֶב אֶתְמוֹל,

הוּא הֵרִיחַ כְּמוֹ טַנְק, וּקְצָת כְּמוֹ חוֹל;

אַחַר כָּךְ הִתְקַלֵּחַ, וְאָכַל עִם כֻּלָּנוּ,

וְהָיָה לוֹ כְּבָר רֵיחַ שֶׁל הַבַּיִת שֶׁלָּנוּ.

יֵשׁ רֵיחַ תִּינוֹק, ויֵשׁ רֵיחַ חָתוּל,

וְהִרְגַּשְׁתִּי אֶתְמוֹל גַּם רֵיחַ שֶׁל לוּל,

ויֵשׁ רֵיחַ שֶׁל לַיְלָה, וְרֵיחַ חַגִּים,

וְאֶפְשָׁר לִמְצֹא נַחַל עַל פִּי רֵיחַ דָּגִים,

ויֵש רֵיחַ בַּבַּיִת, נָעִים וְיָפֶה,

שֶׁהוּא רֵיחַ אוֹרְחִים וְעוּגָה וְקָפֶה.

רַק שֶׁיֵּשׁ אִישׁ אֶחָד, מְעַשֵּׁן כָּל הַיּוֹם,

וְהָרֵיחַ שֶׁלּוֹ הוּא נוֹרָא וְאָיֹם.

יֵשׁ גַּם רֵיחַ כָּזֶה לְכַמָּה פְּרָחִים

שֶׁבָּהֶם אֶת הַגֶּשֶׁם מִיָּד מְרִיחִים,

וְיוֹדְעִים שֶׁנִּגְמַר כְּבָר רֵיחַ גְּלִידָה,

וְיוֹדְעִים שֶׁצָּרִיךְ כְּבָר לִלְבּשׁ אֲפֻדָּה.

וּפַעַם נָסַעְתִּי בִּכְבִישׁ רָמַת־גַּן,

וְהִרְגַּשְׁתִּי רֵיחוֹת שׁוֹקוֹלַד כָּל הַזְּמַן.

אָז חָשַׁבְתִּי בַּלֵּב וְרָשַׁמְתִּי עַל דַּף:

אֵיזֶה מַזָּל שֶׁיֵּשׁ לָנוּ אַף!