כַּאֲשֶׁר כָּל הַיֶּלֶד צוֹחֵק –

זֶה לְגַמְרֵי אַחֶרֶת.

לֹא רַק הָעַיִן צוֹחֶקֶת.

לֹא רַק הַפֶּה.

כַּאֲשֶׁר כָּל הַיֶּלֶד צוֹחֵק

גַּם הַבֶּטֶן שֶׁלּוֹ רוֹקֶדֶת מִצְּחוֹק,

גַּם הַבִּרְכַּיִם קוֹפְצוֹת,

וּבִכְלָל – כָּל הַיֶּלֶד צוֹחֵק,

וְזֶה יָפֶה לִרְאוֹת.

כַּאֲשֶׁר כָּל הַיֶּלֶד מַקְשִׁיב –

זֶה לְגַמְרֵי אַחֶרֶת.

לֹא רַק בַּחֲצִי אֹזֶן

וּבְרֶבַע רֹאשׁ.

כַּאֲשֶׁר כָּל הַיֶּלֶד מַקְשִׁיב

מַקְשִׁיבוֹת הֵיטֵב הָעֵינַיִם,

הַיָּדַיִם נָחוֹת בְּלִי נוּעַ

שֶׁלֹּא לְהַפְרִיעַ,

אֲפִלּוּ הַשֵּׂעָר מַקְשִׁיב

וְרוֹצֶה לְהָבִין.

כַּאֲשֶׁר כָּל הַיֶּלֶד כּוֹאֵב

קָשֶׁה לוֹ לִישֹׁן

וְקָשֶׁה לֶאֱכֹל,

וַהֲכִי קָשֶׁה – לֹא לִבְכּוֹת,

בְּעִקָּר כְּשֶׁאִמָּא יוֹצֵאת מֵהַחֶדֶר.

זֶה לֹא רַק אֶצְבַּע שֶׁצָּרִיךְ לַחֲבֹש.

זֶה לֹא רַק אֹזֶן לְטַפְטֵף בָּהּ טִפָּה.

כָּל הַיֶּלֶד כּוֹאֵב –

וְזֶה עָצוּב.

כַּאֲשֶׁר כָּל הַיֶּלֶד רָץ

אֲפִלּוּ הָאֲדָמָה עוֹזֶרֶת לוֹ לָרוּץ,

לֹא רַק הָרַגְלַיִם.

גַּם הָרֹאשׁ שֶׁלּוֹ רָץ קָדִימָה,

גַּם הַמַּרְפְּקִים דּוֹחֲפִים אֲוִיר,

וְרוֹאִים שֶׁהוּא רוֹצֶה לְהַגִּיעַ,

כָּל הַיֶּלֶד רוֹצֶה לְהַגִּיעַ,

כָּל הַיֶּלֶד רָץ.

וְכַאֲשֶׁר הָעֵינַיִם עֲצוּמוֹת בְּרַכּוּת

וְהַיָּד פְּתוּחָה בִּקְצֵה הַשְּׂמִיכָה,

וְהַנְּשִׁימָה שְׁקֵטָה, בְּקֶצֶב־בְּקֶצֶב,

כְּאִלּוּ שׁוֹכֵב בַּמִּטָּה

בֵּית חֲרֹשֶת קָטָן שֶׁעוֹשֶׂה שֶׁקֶט בְּשֶׁקֶט,

סִימָן שֶׁכָּל הַיֶּלֶד יָשֵׁן,

כָּל הַיֶּלֶד

יָשֵׁן.