לוגו
לחידוש הערכים
פרק:
מיקום ביצירה:
0%
X
F
U

תל־אביב, 2 בפברואר 1943

בישיבת סיעת המפלגה במועצת פועלי תל־אביב.

— — — בשנים עשה הפועל היהודי בארץ את החיל עד היום: בכוח אחדותו הפנימית ובכוח הכרת יעודו ההיסטורי, הלאומי והסוציאלי כאחד. שניהם דרשו מאמץ גדול וקשה, ושניהם היו בניגוד למסורת היהודית בכלל, ולמסורת תנועת־הפועלים היהודית בפרט. ידענו, כאשר לא ידע הפועל היהודי בשום מקום, להקים ולקיים אחדות כלל־העובדים. לא בנקל עלה הדבר בידינו, ולא אחת נכשלנו באשר לא עמד בנו הכוח להתאחד במועד הדרוש. היה כדאי לכתוב פעם את ההיסטוריה של הכשלונות שלנו, אשר באו מפני שלא ידענו להקים במלוא התנופה את האחדות בתוכנו בשעה הדרושה. אבל אם גם אחרנו ופיגרנו לפעמים, שקדנו על האיחוד יותר מאחרים, ועשינו זאת בתקופת ההרס והפילוג בעולם, בתקופה שבין שתי מלחמות־העולם שבה היתה תנועת־הפועלים בעולם פרועה וקרועה. ועשינו זאת באשר פיעמה בלבנו ההכרה של היעוד ההיסטורי הגדול המוטל על הפועל היהודי — יעוד גאולת העם ושחרור העבודה. על שני הערכים המרכזיים האלה עובר עכשיו בתוכנו משבר קשה. אפילו הארגון המקצועי של העובדים אינו שלם. חלק גדול של פועלי ארץ־ישראל הוא מחוץ להסתדרות. וגם אותו חלק המרוכז בהסתדרות, אינו מאוחד בתוכה. ההסתדרות יותר משהיא הסתדרות המעמד הריהי פדרציה של מפלגות, — וגם במפלגת פועלי ארץ־ישראל נתערער האיחוד. עובר משבר קשה גם על הכרת הייעוד של ציבור הפועלים. אין בתוכנו האמונה הלוהטת והמדבקת שכולנו יעודים לאותו הדבר הגדול שנעשה תפקיד־חיינו. השליחות ההיסטורית שהוטלה על מעמד הפועלים — לא כולנו רואים אותה כשליחות של מעמד הפועלים כולו; כמה חברים רואים אותה כתפקיד של מיעוט נבחר העושה למען המעמד, אבל לא על־ידי המעמד.

לפי הכרתי, זהו המקור של המשבר העובר עלינו, ומכאן נובעת החולשה של תנועתנו. אני יודע שיש בתוכנו גם ויכוחים אחרים, והם לא משוללי חשיבות. יש עכשיו ויכוח ציוני רציני בתנועת־הפועלים, יש ויכוח פוליטי ויש ויכוח הסתדרותי. וגם כשאלה יחדלו, יהיו ויכוחים אחרים בתוכנו, — אבל לא באלה טמון שורש הפירוד. עם כל חילוקי־הדעות בשאלות ההסתדרותיות והציוניות, היינו יכולים כולנו — לא רק אלה היושבים פה, אלא גם השומר הצעיר, גם פועלי־ציון־שמאל, גם העובד הציוני, גם הפועל המזרחי וגם אלפי הפועלים הנמצאים מחוץ להסתדרות — היינו יכולים כולנו להוות את הכוח המאוחד של העבודה העברית — גם לבנין וגם למלחמה, כי אנו צריכים גם לבנות הרבה וגם להיאבק הרבה. ולא מפני זה אין אנו מאוחדים, באשר יש לנו תפיסות שונות בחיי ההסתדרות, בחיי הציונות ובשאלות המלחמה. חילוקי־דעות אלה ישנם בתוך השומר הצעיר ובתוך הפועל המזרחי גופם. אנו תנועה של בני־חורין וכל זמן שהחירות האנושית לא תדוכא בתוכנו, לא יחדלו חילוקי־דעות מקרבנו. באלה אין כל רע. הרע הוא שנתערערו בקרב הטובים שבתוכנו שני ערכי־היסוד: איחוד־הכלל וייעוד־הכלל.

אנו נתבעים עכשיו למאמץ גדול. כל הקשיים והסכנות שנתקלנו בהם במשך 40—35 שנים האחרונות, הם כאין כאפס לעומת הקשיים שאנו עומדים בפניהם עכשיו. ועלינו לחדש בתוכנו, כולנו — גם בתוך אלה שאינם נמצאים כאן אתנו, גם אלה שאינם אתנו במפלגה, גם אלה שאינם אתנו בהסתדרות, וגם שאינם אתנו בארץ, את הכרת השליחות הגדולה המוטלת עלינו, על כולנו יחד. עלינו להחיות בתנופה גדולה את הערכים היסודיים של תנועתנו. תנופה זו תצליח, אם היא תיעשה קודם כל בתוך לבנו אנו.

יש שבאים ואומרים לנו: — במקום חידוש השלימות הפנימית, האחדות הפנימית והחברות הפנימית במפלגה — נאחד את הכל — את השומר הצעיר, הפועל המזרחי, פועלי־ציון־שמאל והעובד הציוני. חוששני שיש כאן מיפלט קל בתפיסת המרובה בפה, כשאין כוח לבצע את המועט. אני אחד מהתמימים העומד עדיין באמונתו הישנה, שהביאה לידי יצירת “אחדות העבודה” והסתדרות העובדים. מעולם לא עמקה הכרתי כבשנים האחרונות, שלא פלג אחד של ציבור הפועלים, אלא מעמד הפועלים כולו קרוי לגדולות. אני מאמין שעוד נבצע איחודים גדולים מאלה אשר עשינו. ואיחוד התנועה הקבוצתית בוא יבוא. ולא רק בין חבר־הקבוצות והקיבוץ המאוחד, אלא בין חבר־הקבוצות, הקיבוץ־המאוחד, הקיבוץ הארצי של השומר הצעיר, קיבוצי הפועל המזרחי, וכל שאר הקיבוצים הבודדים הנמצאים בארץ. אני מאמין באיחוד־נוער גדול יותר מאשר איחוד הנוער של מחנות־העולים וגורדוניה, ואיחוד זה אולי לא כל כך רחוק. ואני מאמין באיחוד פוליטי של כל הגופים בהסתדרות. לא נתיאשתי גם מארגוני־פועלים העומדים כיום מחוץ להסתדרות, גם לא מהפועלים שעומדים מחוץ לכל ארגון. ואני אחשוב את היום הזה שבו יכבה בתוכנו הלהט הזה לקראת איחוד מאכסימלי ליום השחור ביותר בתולדותינו. אבל כל דבר טוב מתחיל מן הבית. נגלה את יכולת האחדות ורצון האחדות בתוכנו. לא כציבור מפולג נבוא לאחד את תנועת־הפועלים, אלא כציבור מאוחד, שיש לו לא רק תשוקה אלא גם כשרון לאחדות; ואם אנו רוצים להדביק עכשיו רבבות הפועלים בארץ, שבאו לעבודה בלי שום אידיאה, כמו שבאו לעבודה מיליוני פועלים בארצות אחרות — אם אנו רוצים להדביק אותם באמונה ביעוד הפועלים ובהכרת הצורך של אחדות הפועלים, צריך שיודלק בתוכנו להט האיחוד, ולבנו יפעם בהכרת יעודנו הכללי. אם יאבד לנו האֵמון ביעוד שלנו, באשר כל אחד יאמין שרק הוא נושא יעוד, וכל זולתו פסול, — לא נדביק אמונה זאת לאחרים; אם לא נגלה את כשרון האחדות במפלגה, לא נגלה אותו בשום מקום אחר. שילמנו ביוקר בעד כל משבר שעבר עלינו. אבל מכל משבר יצאנו מצורפים ומחוזקים. כל משבר הביא לנו לא רק אסון אלא גם כיבוש חדש. אם נצליח להתגבר על המשבר הגדול העובר עלינו (ואנו עוד איננו יודעים את מלוא־שעורו), ויהא במחיר הגדול ביותר, אני מאמין שהוא יביא לנו גם שילומים. טהרתנו, אחדותנו והתלכדותנו הפנימית יחדשו את פני כל התנועה ויגבירוה.