כָּךְ הֱקִיצוֹתִי רַק תִּינוֹק,

שָׁלֵו וּמְיַחֵל

אַחֲרֵי כָל לַיְלָה וּמָצוֹק

בְּךָ לְהִסְתַּכֵּל.

כְּכָל אֲשֶׁר שִׂכְלִי צוֹפֶה,

חוֹקֵר, מְאַזֵּן, מוֹדֵד…

אַתָּה הֹוֶה, הֹוֶה, הֹוֶה,

וְאוֹתְךָ עוֹטָה הָעֵת.

וַאֲנִי גַם יֶלֶד, גַּם יוֹתֵר,

וְאָב וְנַעֲרוֹ.

חָשׁ אֲנִי: הַגַּלְגַּל חוֹזֵר

וְזֶהוּ סוֹד עָשְׁרוֹ.

מוֹדֶה אֲנִי לְךָ, כֹּחִי,

הַסּוֹכֵן בִּי וּמוֹלִיכִי,

וְנֶחְבָּא בֵין חוֹמוֹתַיִם;

עַכְשָׁו פָּשׁוּט לִי יוֹם חֻלִּין,

וּכְמוֹ זִיו שֶׁל הַדְרַת פָּנִים

אֶל מוּל קַדְרוּת כַּפַּיִם.

ברלין, 20 בספטמבר – 14 באוקטובר 1899