הַלַּיִל בָּא לַשָּׁפֶל,

פָּרַשׂ כַּנְפֵי עֲרָפֶל;

וַיְכַס עִיר וּמְלֹאָהּ;

מִבֵּינוֹת הַשְּׂדֵרוֹת,

מִבֵּינוֹת הַגְּדֵרוֹת,

יִשָּׁמַע קוֹל מִשְׁמָרוֹת,

הַמַּחֲנֶה אָז בְּבוֹאָהּ.

כֻּלָּם שׁוֹכְבִים הוֹזִים,

נֵעוֹרוּ רַק הַחוֹזִים

בְּכוֹכְבֵי שְׁמֵי רָקִיעַ;

מִבֵּין חַשְׁרַת עָבִּים,

יָאִירוּ הַכּוֹכָבִים,

כְּמוֹ רָצִים וְשָׁבִים,

וּבֵינָם הַלְּבָנָה תּוֹפִיעַ.

בַּבָּתִּים אֵין נֵרוֹת,

בָּרְחוֹבוֹת אֵין מְאוֹרוֹת,

רַק בְּבָתֵּי הַמִּדְרָשִּׁים

יָאִיּרוּ הַלַּפִּידִים

בִּידֵי הַיְּהוּדִים,

נֶאֶסְפוּ לַגְּדוּדִים

כַּהֲמוֹן יָם נִרְעָשִׁים.

שָׁם בְּבֵית הַתְּפִלָּה,

יִסְתָּעֲרוּ בְּקוֹל הֲמוּלָה,

זִקְנֵי הַתַּנָּאִים;

מוֹרִים עִם תַּלְמִידֵיהֶם

לַקְּרָב יְלַמְּדוּ יְדֵיהֶם,

יִמְרְקוּ אֶת שִׁלְטֵיהֶם

לִלְחֹם עִם רוֹמָאִים.

וּבַל יֵדְעוּ אוֹתוֹתָם,

עַל לִבָּם שָׂמוּ אוֹתָם

אוֹת סֵמֶל הַיָּרֵחַ,

לִגְדוּדִים אָז גָדָדוּ,

לְמַחֲנוֹת הֵם נִפְרָדוּ,

עַל מַאֲרָב שָׁקָדוּ,

עַל הָרוֹמִי הָרוֹצֵחַ.

כֵּן אָז הַיְּהוּדִים

נֶאֶסְפוּ לִגְדוּדִים,

עַתָּה אֶשְׁאַל אַיָּם?

שְׁתֵּי מַחֲנוֹת נִפְגָּשׁוּ

כָּאַרְבֶּה יִרְעָשׁוּ,

יַחַד יִתְלֶחָשׁוּ:

“עוֹד דָוִד חַי וְקַיָּם”!

עֵת הִכִּירוּ אוֹתוֹתָם,

כִּי הֵמָּה לְצִבְאוֹתָם

רוֹם נָשְׂאוּ יְדֵיהֶם;

"כְּמוֹ לַלְּבָנָה מוֹפַעַת,

לֹא נוּכַל גַּעַת

כֵּן יַד הַמַּרְשַׁעַת

לֹא תִּגַּע עֲדֵיהֶם".

"כַּיָּרֵחַ יִכּוֹן עוֹלָם

— כֵּן נָתְנוּ קוֹלָם —

כֵּן תִּכּוֹן מַלְכוּתֵנוּ,

מַלְכוּת דָּוִד וִירוּשָׁלַיִם;

כִּימֵי אֶרֶץ וְשָׁמַיִם

תִּמְשֹׁל עַד אַפְסַיִם

כַּאֲשֶׁר חָזוּ חוֹזֵינוּ".

"סִימָן טוֹב וּמַזָּל טוֹב

"כֵּן נִפְרֹץ לָרֹב

— בְּקוֹלָם קָרָאוּ —

" ‘שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם’

"עֲלֵיכֶם וְעַל בְּנֵיכֶם

“פֶּרֶץ אֵין בְּמַחֲנֵיכֶם”

וּמוּל רוֹמִים יַחַד נָסָעוּ.