כֹּה אָמַר ד' צְבָאוֹת,

לִשְׁפֹּט אֶת יָוָן אֵשֵׁב לַכֵּס,

מִימִינִי לְיָוָן לַמָּוֶת תּוֹצָאוֹת,

וְעַל הַר נִשְׁפֶּה שְׂאוּ נֵס.

הָרִימוּ קוֹל לְיַפַּן וְשָׂרָיו,

הָנִיפוּ יַד לְעוֹבְדֵי חַמָּנִים;

יַחַד יָבֹזּוּ פִּתְחֵי מִבְצָרָיו,

וְכַדּוּרֶיךָ בְּגַת יִדְרְכוּ הַיְּוָנִים.

הָכִינוּ לְיָוָן וּבָנָיו מַטְבֵּחַ,

הָרִיקוּ חַרְבוֹתֵיכֶם, יִתְבּוֹסֵס בְּדָמָיו;

אֲנִי ד' אֶשְׁפֹּט הָרוֹצֵחַ,

בְּדַם עַמִּי רָחַץ פְּעָמָיו.

גִבּוֹרֵי יַפַּן מִשְׁחוּ הַשְּׁלָטִים,

מִרְקוּ הָרְמָחִים עֲלֵי הָרָמָה;

בְּיָוָן עֲשׂוּ נְקָמוֹת וּשְׁפָטִים,

אֲנִי ד' מְפַקֵּד צְבָא-מִלְחָמָה.

דַלְתֵּי נְחוּשָׁה לִפְנֵיכֶם אֶשְׁבֹּרָה,

וּבְרִיחֵי בַרְזֶל אֲגַדַּע בַּשָּׁעַר;

מִדַּם יָוָן חִצֵּיכֶם אֶשְׁכֹּרָה,

חֲלְלָיו — מַאֲכָל לְחַיְתוֹ יָעַר.

הוֹבִישׁ יָוָן, בְּפָנָיו כְּלִמָּה,

רַךְ-לֵב לִבּוֹ כְּנָשָׁיו;

סֵמֶל תִּפְלֶצֶת, אֵשֶׁת הַזִּמָּה,

יוֹבִיל לִפְנֵי חֵילוֹ וּפָרָשָׁיו.

אֵשֶׁת הַזִּמָּה — בּוּל עֵץ,

עֵינֶיהָ בְּתַרְשִׁישׁ מְמֻלָּאוֹת;

לֶאֱמוּנַת שָׁוְא בָּא הַקֵּץ,

וְעִמָּהּ יַחַד יִפֹּל לְמַשּׁוּאוֹת.

הוֹבִישָׁה אִמְּכֶם, תְּהִי לְשָׁלָל,

עֶזְרָתָהּ אַךְ תִּקְוַת שָׁוְא;

לִפְנֵי יַפַּן תִּפֹּל חָלָל,

אַתָּה יָוָן — גּוֹי וֵאלֹהָיו…

וּדלין

(בבוא השמועה כי מבצר פורט-ארטור נפל ביד צבא היפנים)