קִרְבוּ הֵנָּה, גּוֹיִם לִשְׁמֹעַ,

וּלְאֻמִּים מֵּרָחוֹק הַאֲזִינוּ;

הִקָּבְצוּ וְשִׁמְעוּ, דַל וָשׁוֹעַ,

נִפְלְאוֹת אֵל תִּרְאוּ, תָּבִינוּ.

גָּדוֹל בַּגֹּיִם יָוָן הָיָה,

מִשֵּׂאתוֹ חָרְדוּ לְאֻמִּים וְעַמִּים;

בְּחַרְבּוֹ, בְּקַשְׁתּוֹ נַפְשׁוֹ חָסָיָה,

חֵילוֹ בְּיַבָּשָׁה וְצִיּוֹ בְּיַמִּים.

מַלְכֵי אֶרֶץ לְפָנָיו כָּרָעוּ,

וּתְהִלָּתוֹ, גְּבוּרָתוֹ בָּאִיִּים הִשְׁמִיעוּ;

מִמִּזְרָח, מִמַּעֲרָב בִּשְׁמוֹ קָרָאוּ,

וּמַלְאָכָיו עַד סִינִים הִגִּיעוּ.

פֶּתַע בְּעַמִּי פָּרַע פְּרָעוֹת,

וּלְנָשָׁיו וְעוֹלָלָיו הֵכִין מַטְבֵּחַ;

אָז קַמְתִּי אֲנִי אֵל צְבָאוֹת,

לִנְקֹם נִקְמַת עַמִּי בְּיָוָן הָרוֹצֵחַ.

קָרָאתִי לְיַפַּן מִמֵּזְרַח שֶׁמֶשׁ,

לִנְקֹם בּוֹ, לְעַמִי עוֹלָל;

גִּבּוֹר יָוָן הָיָה אֶמֶשׁ,

עַתָּה בִּשְׂדֵה קֶטֶל נָפַל חָלָל.

צִיֵּי אַדִּירָיו בַּיָּם צָלָלוּ,

בְּרִשְׁתּוֹ נָפְלוּ עָמֹק כָּעוֹפֶרֶת;

גְבּוֹרָיו וּפָרָשָׁיו כַּקַּשׁ נָפָלוּ,

עֵת יַפַּן בְּיַמִּים גֹבֶרֶת…

מִי הֶאֱמִין כָּזֹאת לִשְׁמֹעַ,

כִּי יָוָן יִפֹּל כִּיוֵן מְצוּלָה;

לִפְנֵי עַם קָטָן יִכְרַע כָּרֹעַ,

וּבַיָּם צִיָּיו יִצְלְלוּ בַּהֲמוּלָה?

צַעֲקַת עַמִי שָׁמַיִם עָלָתָה,

אֶנְקַת יַעֲקֹב, יֶאֱנַח בַּגּוֹלָה;

אֶצְבַּע אֱלֹהִים זֹאת עָשָׂתָה,

הוֹרִידָה אֶת יָוָן עָמֹק שְׁאוֹלָה…