מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם

עַמִּי נִגְאַלְתָּ,

וְתוֹרַת הַחַיִּים

בְסִינַי קִבַּלְתָּ;

מֵאָז וְעַד הַיּוֹם

רַבּוֹת פָּעַלְתָּ

וּמִכָּל לְאֹם

רַבּוֹת סָבַלְתָּ.

בְּחַגְּךָ תָּחֹגָּה

גְּאֻלַּת מִצְרַיִם,

לִבָּתְךָ לֹא תָּמוֹגָה

מֵעָקַת הַחַיִּים,

גוֹאַלְךָ עוֹד חַי

יָהּ יָהּ צְבָאוֹת

וְעַל כֵּס שַׁדַּי

יְמִינוֹ תּוֹרֶה נוֹרָאוֹת.

נָקָם לְצָרֶיךָ

מִתְהַלְּכִים בַּאֲשָׁמָם,

ד' אֱלֹהֶיךָ

יִדְרשׁ דָּמָם,

כַּשַּׁחַר יִבָּקֵעַ

אוֹר אוֹרֶיךָ,

וּבַשּׁוֹפָר יִתָּקֵעַ

תָּשׁוּב לְאַרְצְךָ.

וְשָׁם בִּירוּשָׁלַיִם

יִתְאַסְּפוּ נִדָּחִים,

מִכָּל אַפְסַיִם

בַּגּוֹלָה שַׁחִים,

אַרְצְךָ תִּבָּנֶה,

חָרְבוֹתֶיךָ תְּקוֹמֵם,

צִיּוֹן תִּבָּנֶה,

דֵּגְלְךָ יְרוֹמֵם.

אָז תָּשִׁירָה

זִמְרָה נְעִימָה,

כִּנּוֹר תָּעִירָה

בְּרֶגֶשׁ פְּנִימָה,

בְּיוֹם חַג חֵרוּתֵנוּ

מַלְּאוּ הַכּוֹסוֹת

וְ“עוֹד לֹא אָבְדָה תִּקְוָתֵנוּ”

שִׂימוּ לָכֶם לְאוֹתוֹת…

(“יום טוב בלֶטֶר” של מיניקס).