יְרוּשָׁלַיִם בָּאֵשׁ שְׂרוּפָה
הַמִּקְדָּשׁ עָלָה בְּלֶהָבָה,
הָאָרֶץ מִקָּדִים שְׁדוּפָה
מֵאָדָם וּבְהֵמָה נֶעֱזָבָה.
וּבְנֵי צִיּוֹן הַיְּהוּדִים
קוֹדְרִים הוֹלְכִים שָׁמָּה,
רְעֵבִים עֲנִיִּים מְרוּדִים
וּצְמֵאִים לְדַם הַנְּקָמָה.
כִּי בְּקֹדֶשׁ הַקָּדָשִׁים
הַרוֹמִי נָטָה קָו,
מָעוֹן לְחֵיל וְלַפָּרָשִׁים
וְעַל גַּגּוֹ סֵמֶל הַצָּו.
יְהוּדָה נָפַל לְפִי חֶרֶב
אַרְצוֹ נֶהְפְּכָה לַצִּיָה,
אַךְ רוּחוֹ עוֹד בַּקֶּרֶב,
עוֹד נַפְשׁוֹ חִיָּה.
אִישׁ אָחִיו יַעֲזוֹרוּ
לַיְלָה יָשִׂימוּ לְיוֹם,
סוֹד יַמְתִיקוּ, יֹאמֵרוּ:
“עֻצוּ עֵצָה הֲלוֹם”.
לִגְדוּדִים אֲגֻדּוֹת אָגָדוּ,
לַחֲבָרוֹת חֲבֵרִים חֻבָּרוּ,
בְּרַעְיוֹן אֶחָד נֶאֱחָדוּ
בְּקֶשֶׁר אַהֲבָה נִקְשָׁרוּ.
וּשְׁבוּעָה אָז נִשְׁבָּעוּ
יַחַד בְּנֵי יִשְׂרָאֵל,
כִּי לֹא יִרְגָּעוּ
עַד אַרְצָם תִּגָּאֵל…