(זִכְרוֹנוֹת)
עוֹד הַפַּעַם דִמְעַת עֵינִי נִגָּרָה
עוֹד הַפַּעַם פַּלַּצוּת תֹּאחֲזֵנִי,
מִמִּפְלְשֵׁי עָבִים, בְּרַק נֹגַהּ וּנְהָרָה,
וְּכמוֹ חַשְׁמַלִּים, תְּמוּנוֹת תִּרְאֶה עֵינִי,
מַשְׁכִּית לִבִּי חָלָפָה, עָבָרָה,
עֲמֹדְנָה, עֲמֹדְנָה, אֹמַר “הִנֵּנִי”,
עוֹד הַפַּעַם אֶתְכֶן עֵינַי תֶּחֱזֶינָה,
וּכְמוֹ כְּרוּב־הַסּוֹכֵךְ עָלַי תְּסוֹכְכֶנָה.
אֵדָעֲכֶן תְּמוּנוֹת, אֵדָעֲכֶן מִנֹּעַר,
נַפְשִׁי בְּקִרְבִּי, כִּמְעַט תֶּמֶס הָלָכָה
אָז אֵלַי נִגְלֵיתֶן, וּבְעַרְפְּלֵי טֹהַר
רוּחַ־הַשִּׁירָה עָלַי צָלָחָה.
עֲמֹדְנָה, עֲמֹדְנָה, תְּמוּנוֹת זֹהַר,
יַעַן גַּלְמוּד הִנֵּנִי בְּעֵמֶק־הַבָּכָא,
בַּנְתֶּן לְרֵעִי, אֶת רוִּחי חֲקַרְתֶּן,
וּכְעַנְנֵי־בֹּקֶר, אֵיךְ פִּתְאֹם עֲבַרְתֶּן?
כַנְפֵי שַׁחַר מִי לִי יִתְּנֵנִי,
אֲלֵיכֶן אָעוּפָה, שְׁחָקִים אַרְקִיעַ,
וּתְמוּנוֹתֵיכֶן בְּיָפְיָן תִּרְאֶה עֵינִי,
דְּבַר־סֵתֶר לָכֶן רוִּחי תַּבִּיעַ,
עָבִים יַחֲלֹפוּ, תִּרְאֶה עֵינִי
עוֹד מְעַט, הַחַרְסָה תּוֹפִיעַ
וּלְפַאֲתֵי מִזְרָח נַפְשִׁי תִשָּׁעִי
הָאָדֹם מִקָּדִים יַבְרִיק בַּ רְ קָ אִ י.
(פורט־סעיד תרמ"ו).