יְהוֹסֵף יֵט לְבַב אָבִיו בְּמִלָּה / לְמִשְׁאֶלֶת כְּבֵדָה אוֹ נְקַלָּה,
וְאָז אָמַר: ״הֲלֹא נֵלֵךְ לְגַן, כִּי / בְּנִצָּנָיו וּבִפְרָחָיו מְמֻלָּא!
וְשָׁם כִּכָּר, לְמַרְגּוֹעִי נְטַעְתִּיו, / וְשַׂמְתִּיו לַהֲנָחָתִי סְגֻלָּה,
סְבִיבוֹתָיו תְּעָלָה הָעֲגֻלָּה, / כְּשָׁמַיִם עֲלֵי אֶרֶץ עֲגֻלָּה״.
וְיָצָאנוּ אֱלֵי גִּנַּת עֲרוּגוֹת, / עֲרוּכוֹת בָּהּ כְּמוֹ טוּרֵי מְגִלָּה,
בְּכָל נָדִיב מְסִלּוֹת יֵשׁ בְּלִבָּם, / וְאֶל פִּתְחָם לְכָל שׁוֹאֵל מְסִלָּה,
וְיָשַׁבְנוּ בְּצֵל רִמּוֹן וְעַרְמוֹן / בְּאַרְמוֹן, לֹא בְּצֵל אַלּוֹן וְאֵלָה,
וְתַחְתֵּנוּ לְמַצָּעוֹת עֲשָׂבִים / וְהֶעָלִים לְמַעְלָה רֹאשׁ חֲתֻלָּה,
וְהַמַּשְׁקֶה יְמַלֵּא כוֹס בְּאֹדֶם / וְיָשִׂים עַל כְּלִי גֹמֶא מְטֻלָּא
וְאֶל שׁוֹתֶה כְּמוֹ חָתָן יְשַׁלַּח / עֲלֵי מַיִם בְּאַפִּרְיוֹן כְּכַלָּה
וְיִשְׁתֵּהוּ וְאֶל כּוֹסָיו יְשִׁיבוֹ / וְאֶל מַשְׁקֶה אֲזַי שָׁב כַּתְּחִלָּה,
וְלֹא יִיגַע בְּהוֹשִׁיט יָד לְשׁוֹתֶה, / וְלֵאמֹר לוֹ: ״שְׁתֵהוּ״, אֵין הֲמֻלָּה!
פְּלִיאָה הִיא וּמַרְאִיתָהּ גְּדוֹלָה, / וּמִי לֹא שָׁר כְּזֹאת – לֹא שָׁר גְּדֻלָּה!
וְכִפְעֻלַּת שְׁתֹה אַחִים בְּכִכָּר / עֲלֵי יוּבַל בְּגִנָּה – אֵין פְּעֻלָּה!