אָדָם אֶחָד, עָשִׁיר גָּדוֹל, חָלָה בְּמַחֲלָה קָשָׁה:

יוֹמָם וָלַיְלָה הָיָה מְגַהֵק,

הָיָה מְשַׁהֵק

וְהָיָה מְפַהֵק,

עַד שֶׁנִּתְפָּרְקוּ כִּמְעַט כָּל אֵיבָרָיו.

נֶאֶסְפוּ אֵלָיו רוֹפְאִים רַבִּים וְהֶחְלִיטוּ פֶּה אֶחָד:

אִם יִצְחַק הַחוֹלֶה צְחוֹק הָגוּן וּמְמֻשָּׁךְ — יֵרָפֵא

וְאִם לָאו — מוֹת יָמוּת.

שָׁלַח כָּרוֹזִים לַשוּק, לְהַזְעִיק אֵלָיו לֵצִים.

בָּא רִאשׁוֹן — סִפֵּר צִ’יזְבַּאט,

חִיֵּךְ הַחוֹלֶה מְעַט — וְשָׁב לְגִהוּקָיו,

לְשִׁהוּקָיו,

וּפִהוּקָיו.

בָּא שֵׁנִי — סִפֵּר צִ’זְבַּאט.

חִיֵּךְ הַחוֹלֶה מְעַט — וְשָׁב לְגִהֹוּקָיו,

שִׁהוּקָיו

וּפִהוּקָיו.

וְכָךְ בָּאוּ, בָּזֶה אַחַר זֶה,

לֵצִים מִלֵּצִים שׁוֹנִים,

סִפְּרוּ בְּדִיחוֹת וְצִ’יזְבַּאטִים וְלֹא הוֹעִילוּ לַחוֹלֶה.

כֹּחוֹתָיו הָלְכוּ וְאָזְלוּ

וְדִמְעוֹת כָּל בְּנֵי־בֵּיתוֹ כַּמַּיִם נָזְלוּ…

פִּתְאֹם, בָּא נַעַר אֶחָד וְאָמַר:

אֲנִי אֲסַפֵּר לַחוֹלֶה

מְעַט מִמַּה שֶׁקָּרָה לִי פַּעַם,

וְנִרְאֶה אִם יִצְחַק הַחוֹלֶה הַצְּחוֹק הַגּוֹאֵל.

פָּתַח הַנַּעַר אֶת פִּיו וְסִפֵּר בִּרְצִינוּת גְמוּרָה, וְלֹא עָלָה אֲפִלּוּ חִיוּךְ קַל עַל שִׂפְתוֹתָיו:

בִּזְמַן שֶׁסָּבָא שֶׁלִּי עוֹד זָחַל עַל אַרְבַּע,

אִמָּא שֶׁלּוֹ הָיְתָה בְּהֵרָיוֹן,

נִתְקְלָה בְּסָבָא שֶׁלִּי (שֶׁהוּא־בְּנָהּ־הַקָּטָן)

נָפְלָה וְשָׁבְרָה אֶת רַגְלָהּ,

אוֹתוֹ רֶגַע נוֹלַדְתִי אֲנִי.

נוֹלַדְתִּי ־ וְרָצוּ מַהֵר לְהַזְעִיק רוֹפֵא

שֶׁיְּרַפֵּא אֵת רַגְלָהּ

שֶׁל אִמָּא־שֶׁל־סָבָא־שֶׁלִּי…

וְאוֹתִי שָׁלְחוּ לַשְּׁכֵנָה לְהָבִיא בֵּיצָה לִתְרוּפָה…

בַּדֶּרֶךְ, בַּחֲזָרָה, נָפְלָה הַבֵּיצָה מִיָּדִי הַקְּטָנָּה

וְיָצָא מִמֶּנָּה תַּרְנְגוֹל גָּדוֹל וְנוֹרָא.

בָּרַח הַתַּרְנְגוֹל.

בָּרַח בָּרַח, רַצְתִּי אַחֲרָיו וְלֹא הִצְלַחְתִּי לְתָפְסוֹ.

הִגִּיעַ הַתַּרְנְגוֹל לַיָּם,

רָאָה אוֹתִי רָץ בְּעִקְבוֹתָיו —

נִכְנַס לַיָּם — נכְנַסְתִי גַם אֲנִי.

רָאִיתִי אֲנָשִׁים עַל שְׂפַת הַיָּם

פָּחַדְתִּי, פָּחַדְתִּי וְיָצָאתִי מִן הַיָּם,

כָּרַתִּי אֶת רֹאשִׁי

וְהִשְׁאַרְתִּי אוֹתוֹ לִשְמֹר עַל בְּגָדַי.

נִכְנַסְתִּי לַיָּם וְרָדַפְתִּי אַחֲרֵי הַתַּרְנְגוֹל.

רָדַפְתִּי, רָדַפְתִּי, פִּתְאֹם צָפָה עִיר גְּדוֹלָה בַּיָּם

וּבָהּ גַּנִּים גְּדוֹלִים וּמִגְדָּלִים

וּבַגַּנִּים עוֹבְדִים גַּנָּנִים…

בִּיקַּשְתִּי מֵהַגַּנָּנִים שֶיַּעַזְרוּ לִי לִתְפֹּס הַתַּרְנְגוֹל

וְהִנֵּה רָאִיתִי שֶׁהֵם עוּגוֹת!

אָכַלְתִּי כַּמָּה עוּגוֹת

וְהִמְשַׁכְתִּי לִרְדֹּף אַחֲרֵי הַתַּרְנְגוֹל

רַדָפְתִּי, רַדָפְתִּי וְנֶעְלַם הַתַּרְנְגוֹל.

רָאִיתִי אַרְמוֹן.

נִכְנַסְתִּי לָאַרְמוֹן

וְרָאִיתִי מֶלֶךְ עָשׂוּי חַלְבָה.

אָכַלְתִי חֲתִיכַת חַלְבָה־מֶלֶךְ…

אָכַלְתִּי, אָכַלְתִּי, וְשָאֲלוּ אוֹתִי אַנְשֵׁי הָאַרְמוֹן,

מַה חֶפְצִי וּמַה שְׁאֵלָתִי.

בִּקַּשְׁתִּי אוֹתָם שֶׁיַּעַזְרוּ לִי

לִתְפֹּס אֶת הַתַּרְנְגוֹל הַנִּמְלָט.

חִפְּשׂוּ, חִפְּשׁוּ וּמָצְאוּ עֲבוּרִי אֶת הַתַּרְנְגוֹל.

יָצָאתִי מֵהָעִיר וְהַתַּרְנְגוֹל בְּיָדַי,

וְהִנֵּה מֻנַּח לוֹ בְּנַחַת עַל עֲרֵמַת בְּגָדַי,

רֹאשִׁי שֶׁנֶּהְפַּךְ — לַאֲבַטִּיחַ גָּדוֹל בְּלִי־דַי.

רָאָה הַתַּרְנְגוֹל אֶת רֹאשִׁי שֶׁנַּעֲשָׂה אֲבַטִּיחַ —

מִהֵר וְהָפַךְ לַחֲמוֹר וְהִתְחִיל לֶאֱכֹל הָאֲבַטִּיחַ.

הָפַךְ לַחֲמוֹר – הִטְעַנְתִּי הָאֲבַטִּיחַ עַל הַחֲמוֹר

וְהָלַכְתִּי לַשׁוּק.

בָּאתִי לַשׁוּק וְנִקְהֲלוּ עָלַי הַרְבֵּה אֲנָשִׁים

לִקְנוֹת מֵהָאֲבַטִּיחַ הַגָּדוֹל, פְּלָחִים־פְּלָחִים.

רָצִיתִי לַחְתּוֹךְ הָאֲבַטִּיחַ,

נָפְלה הַסַּכִּין לְתוֹכוֹ.

רַצְתִי וְהֵבֵאתִי סֻלָּם,

לָרֶדֶת לְתוֹךְ הָאֲבַטִּיחַ

לְהַעֲלוֹת אֶת הַסַּכִּין מִתוֹכוֹ.

— — — — —

כָּל אוֹתָהּ שָׁעָה שֶׁסִּפֵּר הַנַּעַר אֶת הַצִ’יזְבַּט

הָיָה הַחוֹלֶה מִתְפַּקֵּעַ מִצְחוֹק,

שׁוֹאֵג וְצוֹוֵחַ, חוֹרֵק וּמְצַפְצֵף, נוֹשֵׁם וְנוֹשֵׁף

וְעֵינָיו הָיוּ מַזִּילוֹת דְּמָעוֹת כִּשְׁנֵי פְּלָגִים

וּכְמוֹתוֹ הָיוּ כָּל בְּנֵי בֵּיתוֹ וְכֵן הָרוֹפְאִים.

— דַּי! – שָׁאַג הַחוֹלֶה – דַּי!

נִשְתַּתֵּק הַנַּעַר, חָדַל הַחוֹלֶה לִצְחוֹק,

לְגַהֵק,

לְשַׁהֵק,

לְפַהֵק,

וְהָיָה בָּרִיא כַּשׁוֹר.

הוּא נָתַן לַנַּעַר כֶּסֶף וְזָהָב

וְגַם אֶת בִּתּוֹ נָתַן לוֹ לְאִשָּׁה

וְהַחוֹלֶה — לֹא עוֹד גִּהֵק,

לֹא עוֹד שִׁהֵק

לֹא עוֹד פִּהֵק, כָּל יְמֵי חַיָּיו.