הָיֹה הָיְתָה בְּאֶרֶץ לוּב, בְּמָקוֹם נִדָּח, טַחֲנַת קֶמַח.

מִכָּל הַסְּבִיבָה עָלוּ וּבָאוּ אֵלֶיהָ אֲנָשִׁים

לִטְחֹן בָּהּ אֶת גַּרְעִינֵיהֶם.

יוֹם אֶחָד מָצְאוּ הַבָּאִים אֶת שַׁעֲרֵי הַטַּחֲנָה נְעוּלִים.

חִכּוּ שָׁעָה, חִכּוּ שְׁעָתַיִם, חִכּוּ שָׁלֹשׁ שָׁעוֹת

לְבוֹא הַטוֹחֵן – וְלֹא בָּא.

חִפְּשׂוּ הָאֲנָשִׁים אֶת הַטּוֹחֵן בְּכָל מָקוֹם וְלֹא נִמְצָא.

הָלְכוּ לְבֵיתוֹ וְשָׁמְעוּ מִפִּי אִשְׁתוֹ

שֶׁלֹּא שָׁב הַבַּיְתָה בְּלֵיל אֶמֶשׁ.

אֶחָד מֵאֵלֶּה שֶׁבָּאוּ לִטְחֹן אֶת גַּרְעִינֵיהֶם, שֶׁנֶּחְפַּז מְאֹד,

כֵּיוָן שֶׁלֹּא הָיָה בְּבֵיתוֹ אֲפִילּוּ גַרְגֵּר קֶמַח –

הִתְמַלֵּא כַּעַס.

שָׁבַר אֶת הַדֶּלֶת בְּגַרְזֶן,

טָחַן אֶת הַגַּרְעִינִים שֶׁלּוֹ

ןְאַחַר כָּך טָחַן גַּם אֶת גַרְעִינֵיהֶם

שֶׁל כָּל מִי שֶׁרָצוּ וְשִׁלְמוּ.

עַד הָעֶרֶב הִצְטַבֵּר בְּכִיסוֹ כֶּסֶף רַב וְהָיָה שָׂמֵחַ.

נִשְׁאַר בַּטַּחֲנָה לָלוּן בָּהּ, כְּדֵי שֶׁיוּכַל לְהַתְחִיל לִטְחֹן

מֵעֲלוֹת הַשַּׁחַר.

לְמָּחֳרָת בָּבֹּקֶר שוּב נִמְצְאָה הַטַּחֲנָה נְעוּלָה

וְהַטּוֹחֵן הֶחָדָשׁ הַשֵּׁנִי – גַּם הוּא אֵינֶנּוּ.

שׁוּב נִמְצָא אָדָם שֶׁשָּׁבַר אֶת שַׁעַר הַטַּחֲנָה,

טָחַן אֶת גַּרְעִינָיוְ וַאַחר־כָּךְ

אֶת כָּל גַרְעִינֵיהֶם שֶׁל כָּל מִי שֶׁרָצוּ וְשִׁלְמוּ.

צָבַר גַּם הוּא בְּכִיסוֹ כֶּסֶף רַב

וְהָיָה גַּם הוּא שָׂמֵחַ.

נִשְׁאַר בַּטַּחֲנָה לָלוּן בָּהּ,

כְּדֵי שֶׁיוּכַל לְהַתְחִיל לִטְחֹן

מֵעֲלוֹת הַשַׁחַר.

לַמָּחֳרָת בַּבֹּקֶר שׁוּב נִמְצְאָה הַטַּחֲנָה נְעוּלָה

וְהַטוֹחֵן הַשְׁלִישִׁי גַּם הוּא נֶעְלַם וְאֵינֶנוּ.

כָּך קָרָה פְּעָמִים אֲחָדוֹת

וְנֶעֶלְמוּ כָּל הַטּוֹחֲנִים בָּזֶה אַחַר זֶה.

יָצְאָה שְׁמוּעָה שֶׁשֵּׁדִים יוֹשְׁבִים בַּטַּחֲנָה…

הֵבִיאוּ אֶת הַשְמוּעָה אֶל הַמֶּלֶךְ.

הוֹצִיא הַמֶּלֶךְ כָּרוֹז לְהוֹדֹיעַ בְּאָזְנֵי כָּל:

– מִי שֶׁיָּבוֹא לִישֹׁן בְּטַחֲנַת הַקֶּמַח

וְיֵצֵא מִמֵּנָּה חַי ־

יַעֲשִׁירֶנּוּ הַמֶּלֶךְ עֹשֶׁר רַב!

מִיָּד נִמְצָא אִישׁ אֶחָד צָעִיר, שֶׁקָּפַץ עַל הַהַצָּעָה.

בָּא לַחֲצַר הַמֶּלֶך, הִתְיַצֵּב לְפָנָיו וְאָמַר:

– רֹוצֶה אֲנִי לְנַסּוֹת אֶת כֹּחִי לָלוּן בַּטַּחֲנָה.

כָּל הַיּוֹם טָחַן הָאִישׁ אֶת גַּרְעִינֵי הַבָּאִים לַטַּחֲנָה

וּבַלַּיְלָה, לְאַחַר שֶׁמָנָה אֶת כַּסְפּוֹ בְּכִיסוֹ

וְרָאָה שֶׁהוּא רַב,

שָמָח שִׂמְחָה רַבָּה.

הִנֵּיחַ חֶרֶב עַל יָדוֹ וְהִתְנַמְנֵם לַהֲנָאָתוֹ.

בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה רָעַשׁ הַגָּג

וְנִשְׁמַע קוֹל חֲבָטָה נוֹרָאָה בָּאֲפֵלָה.

הִדְלִיק הָאִישׁ נֵר וְרָאָה זָקֵן אֶחָד שֶׁקָּפַץ דֶרֶךְ הַגָּג פְּנִימָה.

– מִי אַתָּה, אֳדוֹנִי? – שָׁאַל הָאִישׁ.

– אֲנִי הוּא זֶה שֶׁהָרַג אֶת כָּל הַטּוֹחֲנִים הַקּוֹדְמִים,

כִּי לֹא יָדְעוּ לְהָשִׁיב עַל שְׁאֵלָתִי.

אִם תֵּדַע אַתָּה לְהָשִׁיב עַל שְׁאֵלוֹתַי –

מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים יִהְיֶה גוֹרָלְךָ

וְאִם לָאו – יִהְיֶה גוֹרָלְךָ כְּגוֹרָל כָּל קוֹדְמֶיךָ.

– שְאַל, אֲדוֹנִי – הֵשִׁיב הָאִישׁ.

שָׁאַל הַזָּקֵן:

– עִם מִי יִחְיֶה אָדָם בְּאֹשֶׁר וּרְנָנָה,

עִם אִשָׁה שְׁחֹרָה אוֹ לְבָנָה?

חָשַׁב הָאִישׁ וְחָשַׁב וּלְבַסּוֹף הֵשִׁיב:

– אִם תִּהְיֶה הָאִשָׁה צְנוּעָה וְנֶאֱמָנָה,

דִין הַשְׁחוֹרָה כְּדִין הַלְּבָנָה…

חִיֵּךְ הַזָּקֵן וְנָשַק לַטֹּוחֵן:

– הִנֵּה אַתָּה רִאשׁוֹן שֶׁהֵשִׁיב לִשְׁאֵלָתִי כַּהֲלָכָה

וְאַתָּה תִּזְכֶּה מִיָּדִי בְּמַתָּנָה יְקָרָה מִכֹּל – בַּחַיִּים.

הֵטִיל הַזָּקֵן עַל הַצָּעִיר שַרְשֶרֶת וְנֶעְלַם.

בַּעֲלוֹת הַשַּׁחַר, בָּדַק הַצָּעִיר וּמָצָא שֶהַשַּׁרְשֶׁרֶת

עֲשׂוּיָה זָהָב טָהוֹר.

קָם וְשָׁב לָאַרְמוֹן וְהַמֶּלֶךְ רָאָה

שֶׁהִנֵּה לָן הַבָּחוּר בַּטַּחֲנָה

וְיָצָא מִמֶּנָּה חַי, בָּרִיאְ ושָׁלֵם.

בִּקֵשׁ הַמֶּלֶךְ לִשְׁמֹעַ, מהַ קָּרָה בַּטַּחֲנָה בְּחֶשְׁכַּת הַלַּיְלָה.

סִפֵּר הַצָּעִיר לַמֶּלֶךְ עַל הַזָּקֵן,

עַל שְׁאֵלָתוֹ וְעַל הַתְשׁוּבָה שֶׁנָּתַן הוּא לְאוֹתָהּ שְׁאֵלָה.

חָקַק הַמֶּלֶךְ, שֶׁאוֹהֵב חָכְמָה הָיָה, בְּלִבּוֹ

אֶת דְבַר הַחָכְמָה שֶׁהֵשִׁיב הַצָּעִיר לֵאמֹר:

"אִם תִהְיֵה הָאִשָׁה צְנוּעָה וְנֶאֱמָנָה,

דִין הַשְּׁחֹרָה כְּדִין הַלְּבָנָה".

בִּקֵּשׁ הַצָּעִיר מֵהַמֶּלֶךְ לְהַשְׁאִיר אֶת הַטַּחֲנָה בְּיָדָיו

וְהַמֶלֶךְ נֵאוֹת בְּרָצוֹן לְבַקָּשָתוֹ.

שָׁנִים רַבּוֹת טָחַן הַטּוֹחֵן הֶחָכַם בַּטַּחֲנָה

וְשֵׁמַע חָכְמָתוֹ יָשְׁרוֹ וְצִדְקָתוֹ יָצָא בְּכָל הַמְּדִינָה.