פַּעַם אַחַת הֵבִיאוּ לְמֶלֶךְ שָׁחֹר
עֶבֶד זָקֵן לְבֶן־עוֹר.
עָשָׂה הָעֶבֶד אֶת מְלַאכְתוֹ כַּהֲלָכָה
וְהָיָה מֵבִין אֶת מִשְׁאֲלוֹת הַמֶּלֶךְ בְּטֶרֶם אֲמָרָן.
הָיָה הַמֶּלֶךְ מְחַבֵּב אֶת עַבְדוֹ בִּמְאֹד
רַק דָּבָר אֶחַד לאֹ נָשָׂא חֵן בְּעֵינָיו:
לֹבֶן עוֹרוֹ הַצַּח כַּשֶׁלֶג…
לַיְלָה אֶחַד, חָלַם הַמֶּלֶךְ שֶׁעַבְדּוֹ לְבֶן־הָעוֹר
יִשָׂא אֶת בִּתּוֹ בָּבַת־עֵינוֹ לְאִשָּׁה.
כְּשֶׁהִתְעוֹרֵר מִשְּׁנָתוֹ, שָׁלַח אֶת עַבְדוֹ בִּשְׁלִיחוּת רְחוֹקָה
כִּי אָמַר בְּלִבּוֹ,
אוּלַי יִפָּגַע הָעֶבֶד בְּדַרְכּוֹ וְיָמוּת
וְהוּא לֹא רָצָה שֶׁיִשָּׂא לְבֶן־הָעוֹר
אֶת בִּתּוֹ הַיְפֵהפִיָּה שֶׁעוֹרָה שָׁחֹר…
הָלַךְ הָעֶבֶד לִשְׁלִיחוּתוֹ וְתָעָה בַּיַּעַר.
נִקְרָה לְפָנָיו אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא וְשָׁאַל לְחֶפְצוֹ.
אָמַר לוֹ הָעֶבֶד אֶת דְּבַר שְׁלִיחוּתוֹ הַקָּשָׁה.
אַמַר אֵלִיָּהוּ לָעֶבֶד:
– דַּע לְךָ שֶׁנִגְזַר עָלֶיךָ
לָשֵׂאת אֶת בַּת־מַלְכְּךָ לְאִשָּׁה,
לָכֵן לֵךְ בַּדֶּרֶךְ שֶׁאַרְאֶה לְךָ
וְתִמְצָא מַעְיַן פְּלָאִים,
תִּטְבֹּל וְתֵצֵא שְׁחֹר־פָּנִים, צָעִיר וִיפֵה־תֹּאַר,
כִּפְנֵי הַמֶּלֶך וּפְנֵי בִּתוֹ שֶׁאֵין כְּמוֹתָהּ לְזֹהַר.
רָחַץ הָעֶבֶד הַזָּקֵן לְבֶן־הָעוֹר בַּמַּעְיָן
וְיָצָא מִטְבִילָתוֹ צָעִיר, שָׁחֹר וְיָפֶה מֵאֵין כְּמוֹתוֹ.
וְהַמֶּלֶךְ – קִוָּה בְּלִבּוֹ שֶׁכְּבָר מֵת הָעֶבֶד
וּבָטְלָה הַגְּזֵרָה מִשָּׁמַיִם שֶׁיִּשָׁא אֶת בִּתוֹ לְאִשָׁה.
לַיְלָה אֶחָד שָׁב הַמֶּלֶךְ,
שֶׁגַּם הוּא זָקֵן הָיָה, וְחָלַם עוֹד חֲלוֹם.
בּוֹ רָאָה מְקוֹם פְּלָאִים
וּבֹו מַעְיַן־נְעוּרִים וַּמְעַין זְקוּנִים.
יָצְאָה נַפְשׁוֹ לָשׁוּב וְלִהְיוֹת צָעִיר בַּצְּעִירִים.
שָׁלַח שָׁלִיַח לְהָבִיא לוֹ
מִן הַמַּיִם שֶל מַעְיַן הַנְּעוִּרים.
רָצָה הַגּוֹרָל וְטָעָה הַשָּׁלִיחַ וְהֵבִיא לַמֶּלֶך
בַּקְבּוּק מָלֵא מַיִם מִמַּעְיַן־הַזְּקוּנִים.
שָׁפַךְ הַמֶּלֶךְ עַל עַצְמוֹ אֶת מֵי הַזְּקוּנִים
וְהִנֵּה הִלְבִּיןׂ שְׂעָרוֹ וְקָמְטוּ פָּנָיו שִׁבְעָתַיִם מִשֶׁהָיוּ.
יָצְאוּ שְׁלִיחָיו וְהִכְרִיזוּ בָּרַבִּים:
– מִי שֶׁיָּבִיא לִי מַיִם מִמַּעְיַן־הַנְּעוּרִים
אֶתֵּן לוֹ כֶּסֶף, אֶתֵּן לוֹ זָהָב
אֶתֵּן לוֹ מַרְגָּלִיוֹת וּפְנִינִים
וְגַם אֶת יָדָּה שֶל בִּתִּי אֶתֵּן לוֹ
וְתִהְיֶה לוֹ לְאִשָׁה!
וְהָעֶבֶד, שֶׁהָיָה לְצָעִיר יְפֵה־תֹאַר וְשָׁחֹר מִשְׁחוֹר,
שָׁמַע אֶת דְּבַר הַכָּרוֹזִים.
מִהֵר לְאוֹתוֹ מַעְיַן נְעוִּרִים וּמִלֵּא בַּקְבּוּק מִמֵּימָיו.
שָׁב וְהֵבִיא אֶת בַּקְבּוּקוֹ לַמֶּלֶך וִאָמַר לוֹ:
– הֲרֵי הַמַּיִם שֶׁבִּקַּשְׁתָּ, מַלְכִּי, רְחַץ בָּהֶם
וְתָּשׁוּב וְתִהְיֶה יָפֶה וְצָעִיר כְּדֶשֶׁא רַעֲנָן!
רָחַץ הַמֶּלֶך בְּמֵי־הַנְּעוּרִים
וְשָׁב וְהָיָה צָעִירְ וְרַעֲנָן וְכֹּחוֹ בְּמָתְנָיו.
נָתַן הַמֶּלֶך לַבָּחוּר, שֶׁכְּבָר שָׁמַע וְיָדַע מִפִּיו,
שֶהוּא־הוּא עַבְדוֹ הַנֶּאֱמָן לְבֶן־הָעוֹר שֶׁנַּעֲשָׂה שָׁחֹר –
כֶּסֶף וְזָהָב, מַרְגָּלִיוֹת וּפְנִינִים
וְגַם אֶת יַד בִּתּוֹ הַיָּפָה בַּיָּפוֹת.
כָּךְ היָהָ הַדָּבָר וְכֵן יִהְיֶה כָּל הַיָּמִים:
אֲשֶׁר נִגְזָר בְּצַו הַגּוֹרָל מִשָׁמַיִם,
הָיֹה יִהְיֶה, קָרֹה יִקְרֶה, בָּאֵשׁ וּבַמַּיִם…
