הָיֹה הָיָה אִכָּר עָשִׁיר
וְלוֹ שְׁלֹשָׁה בָּנִיםְ וְשָׁלֹשׁ בָּנוֹת.
הָיָה הָאִכָּר חָרוּץ, בַּעַל יָדַיִם טוֹבוֹת, וְרָאָה בְּרָכָה בַּעֲמָלוֹ.
אָבל רַע הָיָה הָאִישׁ, גַּס וְעַקְשָׁן.
יוֹם אֶחָד, מָצָא שַׂעֲרָה כְּרוּכָה עַל עָנָף,
אֲרֻכָּה כְּאֹרֶךְ זְרוֹעוֹ, שְׁחֹרָה וּמַבְהִיקָה.
לֹא רָאָה הָאִכָּר מִיָּמָיו כַּשַּׂעֲרָה הַזּוֹ
עָמַד וְנִשְבַּע:
– אִם אֶמְצָא אֶת הָאִשָּׁה בַּעֲלַת הַשַּׂעֲרָה,
נָשֹׂא אֶשָּׂא אוֹתָהּ לְאִשָּׁה!
שָׁלַח הָאִכָּר אֶת שְלִיחָיו, לִשְׁלִיחוּתְ דחוּפָה
לְחַפֵּשׂ אֶת הָאִשָּׁה, בַּעֲלַת הַשַּׂעֲרָה הַמֻּפְלָאָה.
הָיוּ הַשְּׁלִיחִים עוֹבְרִים מִבַּיִת לְבַיִת וּמוֹדְדִים
אִם אָרֹך שְׂעָר הַנָּשִׁים כַּשַּׂעֲרָה אֲשֶׁר בְּיָדָם.
וְלֹא נִמְצְאָה אִשָּׁה אוֹ נַעֲרָה,
שֶׁשְּׂעָרָן אָרֹך כְּאֹרֶךְ הַדֻּגְמָה.
שָׁבוּ הַשְּׁלִיחִים נְבוֹכִים לְבֵית הָאִכָּר,
וּמָדְדוּ אֶת הַשַּעֲרָה
עַל רָאשֵׁי שְׁלֹש בְּנוֹת הָאִכָּר.
נִמְצָא שְׂעַר רֹאשָׁהּ שֶׁל הַצְּעִירָה בַּבָּנוֹת, פַטְמָה –
אָרֹךְ, שָׁחֹר וּמַבְהִיק כְּשַׂעֲרַת הַדֻּגְמָה.
נָפְלָה אֵשֶׁת הָאִכָּר,
נָפְלוּ שְׁלֹשֶׁת בָּנָיו,
נָפְלוּ שָׁלֹשׁ בְּנוֹתָיו,
נָפְלוּ הַשְּׁכֵנִים וְהַשְּכֵנוֹת עַל בִּרְכֵּיהֶם
לְרַגְלֵי הָאִכָּר הַגַּס שֶׁיְבַטֵּל אֶת שְׁבוּעַתוֹ!
סֵרֵב הָאִכָּר וְאָמַר:
– כְּשֵׁם שֶׁנִּשְׁבַּעְתִּי, כָּךְ יִפֹּל דָבָר
וְאֶשָּא אֶת בַּעֲלַת הַשֵּׂעָר לְאִשָּׁה, כַּאֲשֶׁר נִגְזַר.
בָּכְתָה פַטְמָה עַל גוֹרָלָהּ הַמַּר כַּמָּוֶת,
שֶׁכֵּן עָשֹׂה לֹא יֵעָשֶׂה
כַּדָּבָר הַזֶּה,
בְּשׁוּם עַם וְלָשׁוֹן – דְּבַר נְבָלָה וּבוּשָׁה,
שֶׁיִשָּׂא אָדָם אֶת בִּתּוֹ לְאִשָּׁה.
יָצְאָה פַטְמָה לֶחָצֵר וּבָכְתָה בְּכִי מַר.
רָאֲתָה סֶלַע גָּדוֹל וְאָמְרָה:
– לוּ תִּפְתַּח, הַסֶּלַע, בִּטְנְךָ וְאֶקָּבֵר בּוֹ חַיִּים!
פָּתַח הַסֶּלַע אֶת בֵּטְנוֹ לְעֵינֶיהָ
וְנִבְלְעָה בּוֹ הַנַּעֲרָה, עַל קִרְבָּהּ וְעַל כְּרָעֶיהָ.
וְאָחִיהָ הַצָּעִיר, בְּנוֹ הַקָּטָן שֶׁל הָאִבָּר,
רָאָה אֶת הַדָּבָר וְנֶחֱרַד.
נִכְנַס בִּצְוָחָה הַבַּיְתָה
וְסִפֵּר שֶׁנִּבְלְעָה אֲחוֹתוֹ פַטְמָה
בַּסֶּלַע הַמֻּנָּח בֶּחָצֵר, עַל יַד הַגָּדֵר.
בָּאָה אֵשֶׁת הָאִכָּר אֶל הַסֶּלַע וָּבְכָתה.
– בִּתִּי, בִּתִּי, פַטְמָה!
פִּתְחִי לִי אֶת דַּלְתֵּךְ וְאֶרְאֵךְ!
הֵשִׁיבָה לָהּ פַטְמָה מִבֶּטֶן הַסֶּלַע:
– כַּיוֹם אַתְּ אִמִּי,
וּמָחָר הֲלֹא תִּהְיִי צָרָתִי!
פָּתוֹחַ לֹא אֶפְתַּח אֶת דַּלְתִּי.
בָּאָה אֲחוֹתָהּ אֶל הַסֶּלַע וּבָכְתָה:
– אֲחוֹתִי, אֲחוֹתִי, פַטְמָה!
פִּתְחִי לִי אֶת דַּלְתֵּךְ וְאֶרְאֵךְ!
הֵשִׁיבָה לָהּ פַטְמָה מִבֶּטֶן הַסֶּלַע:
כַּיוֹם אַתְּ אֲחוֹתִי
וּמָחָר הֲלֹא תִּהְיִי בִּתִּי…
פַּתוֹחַ לֹא אֶפְתַּח אֶת דַּלְתִּי!
בָא הָאָב, הָאִכָּר אֶל הַסֶּלַע וּבָכָה:
– בִּתִּי, בִּתִּי פַטְמָה!
פִּתְחִי לִי אֶת דַּלְתֵּךְ וְאֶרְאֵךְ!
הֵשִׁיבָה לֹו פַטְמָה מִבֶּטֶן הַסֶּלַע:
־ הַיוֹם אַתָּה אָבִי מוֹלִידִי
וּמָחָר הֲלֹא תִּהְיֶה בַּעְלִי!
פָּתוֹחַ לֹא אֶפְתַּח אֶת דַּלְתִּי!
לְבַסּוֹף בָּא אָחִיהָ הַיֶּלֶד אֶל הַסֶּלַי וְקָרָא:
– אֲחוֹתִי, אֲחוֹתִי, פַטְמָה!
פִּתְחִי לִי אֶת דַּלְתֵּךְ וְאֶרְאֵךְ!
אָמְרָה לו פַטְמָה מִבֶּטֶן הַסֶּלַע: ֹ
– לְךָ, רַק לְךָ, אָחִי מְתוִּקִי,
פָּתוֹחַ אֶפְתַּח אֶת דַּלְתִי,
הַיּוֹם אַתָּה אָחִי ־
לָנֶצַח תִּהְיֶה אָחִיִ…
נִפְתַּח פִּי הַסֶלַע
וּבָלַע אֶת הַנַּעַר הַקָּטָן בְּבִטְנוֹ
וְלֹא נַעֲשָׂה דְבַר הַבּוּשָׁה
שֶׁיִשָּׂא אָב אֶת בִּתוֹ לְאִשָּׁה…