סִפְּרוּ שֶׁבַּז־הַצַּיָּדִים אֶחָד הָיָה עָרִיץ וּקְשֵׁה־עֹרֶף.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָּהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמֵּאָה וַחֲמִשִּׁים וּשְׁנַיִם, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר, שֶׁהָעוֹרֵב אָמַר: “סִפְּרוּ שֶׁבַּז־צַיָּדִים הָיָה עָרִיץ וּקְשֵׁה־עֹרֶף בִּימֵי נְּעוּרָיו, וְהָיוּ חַיּוֹת הַבָּר וְעוֹפוֹת־הַבָּר מְפַחֲדִים מִפָּנָיו. וְלֹא יָצָא בְּשָׁלוֹם מֵרָעָתוֹ גַּם אֶחָד. וְהַרְבֵּה סִפּוּרִים יֶשְׁנָם בִּדְבַר מַעֲשֵׂי עֲרִיצוּתוֹ וּמַעֲשְׁקּוֹ. וְהָיָה דַרְכּוֹ שֶׁל אוֹתוֹ בַּז־צַיָּדִים לְהַזִּיק לְכָל הָעוֹפוֹת. כְּשֶׁבָּא בַּיָּמִים נֶחֱלַשׁ וְרָעֵב לְעִתִּים, וְהָיָה זָקוּק לְהִתְאַמְּצוּת אַחֲרֵי שֶׁכָּלוּ כֹּחוֹתָיו. גָּמַר בְּדַעְתּוֹ שֶׁיָּבוֹא אֶל מְקוֹם אֲסֵפַת הָעוֹפוֹת וְיֹאכַל מֶה שֶׁהֵם מוֹתִירִים. וְהָיָה מֵעַכְשָׁו כֹחוֹ בְּעָרְמָה אַחֲרֵי שֶׁהָיָה בְּאוֹן וּבְעֹז לְפָנִים. וְאַף אַתָּה כֵן, הַשּׁוּעָל. אִם כָּלוּ כֹחוֹתֶיִךָ לֹא אָפְסָה עָרְמָתֶךָ. וְאֵיִן אֲנִי מְסֻפָּק בַּדָּבָר, שֶׁמַּה שֶׁאַתָּה מְבַקֵּשׁ יְדִידוּתִי רַק תַּחְבּוּלָה הִיא לְךָ לְהַשִּׂיג מְזוֹנְךָ, וְאֵיִן אֲנִי מֵאֵלֶּה שֶׁיָּשִׂימוּ אֶת כַּפָּם בְּתוֹךְ כַּפְךָ, שֶׁכֵּן נָתַן לִי אֱלֹהִים כֹּחַ בִּכְנָפַי וּזְהִירוּת בְּנַפְשִׁי וְהִסְתַּכְּלוּת בְּעֵינַי. וְיוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁזֶה הַמְבַקֵּשׁ לְהִשְׁתַּוּוֹת לְחָזָק מִמֶּנּוּ יִיגַע וְיִיעַף, וְהַרְבֵּה יֵשׁ אֲשֶׁר יֹאבַד. וְחוֹשֵׁשׁ אֲנִי שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁתְּבַקֵּשׁ לְהִשְׁתַּוּוֹת לְמִי שֶׁהוּא חָזָק מִמְּךָ, לֹא יֶאֱרַע לְךָ אֶלָּא מַה שֶּׁאֵרַע לָאַנְקוֹר”. אָמַר לוֹ הַשּׁוּעָל: “וּמַה הוּא זֶה שֶּׁאֵרַע לְאַנְקוֹר? בֵּאלֹהִים אֲנִי מַשְׁבִּיעֲךָ שֶׁתְּסַפֵּר אוֹתוֹ לִי”. אָמַר הָעוֹרֵב: