גּ’וּחָה – הוּא הַ“חוּשָׁם” שֶׁל אַרְצוֹת הָאִסְלַאם,
עָלוּב, עָנִי, נִרְדָּף
וּבְעִקָּר שׁוֹטֶה חֲסַר תַּקָּנָה…
בְּכָל מַעֲשִׂיָּה וּמַעֲשִׂיָּה הוּא לוֹבֵשׁ דְּמוּת אַחֶרֶת.
יוֹם אֶחָד, הֶחְלִיט גּ’וּחָה
שֶׁהוּא כְּבָר מְגֻדָּל דַּיּוֹ בִּשְׁבִיל לְהִתְחַתֵּן.
אָמַר לְהוֹרָיו:
- אֲנִי רוֹצֶה לָשֵׂאת אִשָּׁה!
אָמְרוּ לוֹ:
- בְּסֵדֶר, גּ’וּחָה, אֲבָל לִפְנֵי כֵן,
פְּתַח חֲנוּת בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה לְךָ וְלָאִשָּׁה.
חִפֵּשׂ יוֹם, חִפֵּשׂ יוֹמַיִם וּלְבַסּוֹף מָצָא.
מַה מָּצָא? חוֹר קָטָן, עָלוּב וּמְלֻכְלָךְ.
כָּתַב עַל פֶּתַח הַחוֹר שֶׁלֶט:
“כָּאן מוֹכְרִים בָּשָׂר”
אֲבָל בָּשָׂר לֹא הָיָה לוֹ,
וְכֶסֶף לִקְנוֹת בָּשָׂר לִמְכִירָה לֹא הָיָה לוֹ.
עָמַד בַּחֲנוּת יוֹם, יוֹמַיִם, שְׁלשָׁה,
בָּאוּ לִקְנוֹת אֶצְלוֹ בָּשָׂר וְלֹא הָיָה.
יוֹם אֶחָד, הִצִּיעַ לוֹ עַרְבִי אֶחָד
פָּרָה מִתְפַּגֶּרֶת, כָּל עוֹד נַפְשָׁהּ בָּהּ
כֻּלָּה פֶּצַע וְחַבּוּרָה וּמַכָּה טְרִיָּה.
שָׁחַט אוֹתָהּ גּ’וּחָה וְהִצִּיעַ בְּשָׂרָהּ לִמְכִירָה
וְלֹא רָצָה אַף קוֹנֶה אֶחָד לִקְנוֹת הַסְּחוֹרָה.
לְבַסּוֹף בָּאוּ “קוֹנִים”, נוֹבְחִים בְּמַקְהֵלָה:
- הַב, הַב, הַב!
אָמַר לָהֶם גּ’וּחָה:
בְּסֵדֶר, אֶתֵּן לָכֶם, אֲבָל תְּשַׁלְּמוּ לִי?
הַב, הַב, הַב!
אַתֶּם אוֹמְרִים שֶׁתְּשַׁלְּמוּ לִי פַּעַם אַחֶרֶת?
הַב, הַב, הַב!
אַתָּם אוֹמְרִים “כֵּן”?
הַב, הַב, הַב!
נָתַן לָהֶם גּ’וּחָה אֶת בְּשַׂר הַפָּרָה.
טָרְפוּ אוֹתוֹ הַכְּלָבִים עַד תֹּם
וְלֹא הִשְׁאִירוּ אֲפִלּוּ עֶצֶם קְטַנָּה.
שָׂמַח גּ’וּחָה שֶׁמָּכַר אֶת כָּל הַבָּשָׂר
וְשָׁב אֶל הוֹרָיו.
גּ’וּחָה, מָכַרְתָּ הַבָּשָׂר?
כֵּן! הַכֹּל!
וְאֵיפֹה הַכֶּסֶף?
יְשַׁלְמוּ לִי פַּעַם אַחֶרֶת…
הִכּוּ הוֹרָיו שֶׁל גּ’וּחָה
אֶת בְּנָם מַכּוֹת נֶאֱמָנוֹת,
וְשָׁלְחוּ אוֹתוֹ לִגְבּוֹת אֶת כַּסְפּוֹ.
הָלַךְ גּ’וּחָה בְּעִקְבוֹת הַכְּלָבִים,
עַד שֶׁבָּא לְחָצֵר אַחַת שֶׁבָּהּ חַי הָעֲרָבִי
בַּעַל הַכְּלָבִים.
אָמַר גּ’וּחָה לָעֲרָבִי:
כְּלָבֶיךָ אָכְלוּ אֶת הַבָּשָׂר בַּחֲנוּתִי!
אִם אַתָּה נוֹתֵן לָהֶם, יֹאכְלוּ כְּלָבַי הַכֹּל
וְלֹא יוֹתִירוּ אֲפִלּוּ עֶצֶם קְטַנָּה אַחַת!
וְהַכֶּסֶף! – זָעַק גּ’וּחָה.
מִי שֶׁהוּא אֱוִיל וְנוֹתֵן לַכְּלָבִים אֶת סְחוֹרָתוֹ
יֹאכַל אֶת טִפְּשׁוּתוֹ…