הָיֹה הָיָה חָכָם גָּדוֹל בַּתּוֹרָה וְעָשִׁיר אַדִּיר
וְלוֹ שְׁלשָׁה בָּנִים
צָפָה הָרַב בַּמַּזָלוֹת וְרָאָה
שֶׁטּוֹב מַזָּלָם שֶׁל שְׁנַיִם מִבָּנָיו
וְרַע מַזָּלוֹ שֶׁל בֵּן־זְקוּנָיו.
נָתַן לִשְׁנֵי הַבָּנִים מָמוֹן לְמִסְחָר
וְהֵם הָיוּ נוֹשְׂאִים וְנוֹתְנִים
וּמְבִיאִים יוֹמְיוֹם רְוָחִים נָאִים.
לַבֵּן הַשְּׁלִישִׁי, הַצָּעִיר, לֹא נָתַן הֶחָכָם מָמוֹן,
כִּי יָדַע שֶׁכָּל אֲשֶׁר יִגַּע בּוֹ – יֵרֵד לְטִמְיוֹן.
הִשְׁתּוֹמֵם הַבֵּן עַל אָבִיו
שֶׁנּוֹהֵג בּוֹ בְּלֹא שִׁוְיוֹן
אֲבָל לֹא הֶעֱלָה הַתִּמָּהוֹן עַל לָשׁוֹן.
שָׁמְעָה אֵשֶׁת הֶחָכָם עַל קִפּוּחַ הַבֵּן הַצָּעִיר,
לָחֲצָה עַל בַּעֲלָהּ שֶׁיְּסַפֵּר לָהּ וְיַבְהִיר
נָהֲגוֹ זֶה, הַמּוּזָר וְהַנָּדִיר.
לָחֲצָה וְלָחֲצָה, עַד שֶׁנֶּעְתַּר לָה הֶחָכָם
וְגִלָּה אָזְנָהּ עַל רֹעַ מַזָּלוֹ שֶׁל הַקָּטָן.
דָּחַק הַבֵּן בְּאִמּוֹ לְהַסְבִּיר לוֹ הַנִּמּוּק
שֶׁבִּגְלָלוֹ יְקַפְּחוֹ אָבִיו הַטּוֹב, שֶׁלֹּא כַנָּהוּג.
סִפְּרָה הָאֵם לִבְנָה הַצָּעִיר עַל שְׁחֹר־מַזָּלוֹ.
הֶחְלִיט הַבֵּן לָצֵאת לַדֶּרֶךְ, בְּמַקְלוֹ וְתַרְמִילוֹ,
כִּי לָמַד וְיָדַע הַפָּסוּק “מְשַׁנֶּה מָקוֹם מְשַׁנֶּה מַזָּל”…
לקָח הַבָּחוּר אֶת מֵיטַב בְּגָדָיו וְהַיָּפִים בַּנְּעָלַיִם,
יָצָא לַדֶּרֶךְ וּפָגַשׁ בְּשַׁיֶּרֶת גְּמַלִּים.
הִצְטָרֵף אֵלֶיהָ וְצָעַד עִמָּהּ לְאַט לְאַט.
הָלְכָה הַשַּׁיָּרָה יוֹם וְעוֹד יוֹם, עַד לֵיל שַׁבָּת.
פָּרַשׁ הַבֵּן מִן הַשַּׁיָּרָה,
כְּדֵי שֶׁלֹּא יְחַלֵּל אֶת הַשַׁבָּת
וְנִשְׁאַַר לְבַדּוֹ בְּלֵב הַיְּשִׁימוֹן.
פִּתְאֹם הִתְחוֹלְלָה סְעָרָה בָּאֲפֵלָה,
וְאֹזֶן הַבָּחוּר שָׁמְעָה קוֹל תְּפִלָּה…
הִתְבּוֹנֵן עַל יְמִינוֹ, הִתְבּוֹנֵן עַל שְׂמֹאלוֹ,
וְרָאָה בֵּית־כְּנֶסֶת זוֹהֵר מִמּוּלוֹ.
נִכְנַס פְּנִימָה וּבֵרַךְ אֶת הַמִתְפַּלְּלִים הָרוֹנְנִים,
– שַׁבַּת שָׁלוֹם וּמְנוּחָה עֲלֵיכֶם, יְהוּדִים רַחֲמָנִים!
הֵשׁיבוּ לוֹ: – בָּרוּךְ אַתָּה יְהוּדִי בַּדַּאי בְּשֵׁם אַשְׁמְדַאי…
חָרַד הַבָּחוּר וְחָשְׁכוּ עֵינָיו,
כִּי הֵבִין שֶׁנָּפַל בֵּין שֵׁדִים וְעָנְיוֹ רַב…
הוֹצִיא הַבָּחוּר מִתַּרְמִילוֹ אֶת הַתְּפִלִּין הָכֵן,
וּבָרְחוּ כָּל אוֹתִיּוֹתָיו כְּצִפֳּרִים מִן הַקֵּן.
אָז הִגִּישׁ לוֹ שֵׁד יַיִן וְצִוָּה עָלָיו:
– שְׁתֵה וְקַדֵּשׁ!
אֲבָל הַבָּחוּר שֶׁצָּמֵא הָיָה וְיָבֵשׁ
הִתְגַבֵּר עַל יִצְרוֹ, אֶת הַיַּיִן שָׁפַךְ וּמִלְמֵל:
– שְׁמַע־יִשְׂרָאֵל…
מִיָּד הִשְׂתָּרְרָה אֲפֵלָה נוֹרָאָה בַּכֹּל
וְרַק קִיר מִזְרָח
כַּשֶּׁמֶשׁ זָרַח
בִּשְׁלַל צִבְעֵי קֶשֶׁת וַחֲזִיזִים בּוֹרְקִים
וְטִפּוֹת הַיַּיִן הַשָּׁפוּךְ
הָיוּ לְשַׁלְשְׁלָאוֹת עַל־יְדֵי הַמַּזִּיקִים…
בָּכוּ הַשֵּׁדִים לִפְנֵי הַצָּעִיר וּבִקְשׁוּ רַחֲמִים:
– אָנָא, שַׁחְרֵר אוֹתָנוּ מִכְּבָלֵינוּ
וְאָנוּ נִתֵּן לְךָ כָּל מַה שֶּׁיֵּשׁ בְּאוֹצְרוֹתֵינוּ!
הֵשִׁיב לָהֶם:
– לֹא אֲשַׁחְרֵר אֶתְכֶם,
עַד שֶׁאֶשְׁמַע מִפִּיכֶם,
מָה הֵם אוֹתָם חֲזִיזִים בּוֹרְקִים
בְּכָל צִבְעֵי הַקֶּשֶׁת
בְּכֹתֶל־מִזְרָח שֶׁל הַבַּיִת הַזֶּה,
דְּמוּי בֵּית־הַכְּנֶסֶת?
הֵשִׁיבוּ לוֹ הַשֵּׁדִים וְהַמַּזִּיקִים:
– מַזָּלוֹת בְּנֵי אָדָם הֵם הַחֲזִיזִים הַבּוֹרְקִים.
– וְהֵיכָן מַזָּלִי שֶׁלִּי? – – נִזְעַק הַבָּחוּר
– הִנֵּה שָׁם, הַבֵּט, הַמַּזָּל הַשָּׁחֹר…
– וְשֶׁל מִי הַמַּזָּל הַהוּא, הַמַּבְהִיק בַּמַּזָלוֹת? –
הוֹרָה הַבָּחוּר עַל מָקוֹם בַּקִּיר,
בַּעַל אוֹר מְיֻחָד כְּכוֹכָב מַזְהִיר.
אָמְרוּ לוֹ:
– שֶׁל נַעֲרָה אַחַת שֶׁזּוֹהֵר מַזָּלָהּ כַּשַּׁחַר…
אָמַר לָהֶם:
– אִם תְּבִיאוּנִי אֶל נַעֲרָה זוֹ בִּן־רֶגַע
אֲשַׁחְרֵר אֶתְכֶם כֻּלְכֶם בְּלֹא כָּל פֶּגַע!
נִרְדַּם בֶּן הֶחָכָם וְיָשַׁן שְׁנַת יְשָׁרִים
וְהִתְעוֹרֵר כְּשֶׁהוּא מֻטָּל לִפְנֵי שְׁנֵי שְׁעָרִים.
קָם וְדָפַק בַּשְּׁעָרִים בִּשְׁנֵי אֶגְרוֹפָיו
וְנַעֲרָה יָפָה נִזְעֲקָה לְקוֹל דְּפִיקוֹתָיו.
פָּתְחָה אֶחָד מִן הַשְּׁעָרִים לִקְרָאתוֹ
וְשָׁאֲלָה לְחֶפְצוֹ וּבַקָּשָׁתוֹ.
– אֶת אָבִיךְ מְחַפֵּשׂ אֲנִי, יָפָתִי! – אָמַר הַבָּחוּר.
– וְלָמָּה זֶה דָרוּשׁ לְךָ אָבִי, אוֹרֵחַ הָדוּר?
– לְבַקֵּשׁ אֶת יָדֵךְ וְאֶת מַזָּלֵךְ
– וְלִמְצֹא אֶת אָשְׁרִי קָלוּעַ בְּאָשְׁרֵךְ…
הִכְנִיסָה הַנַּעֲרָה הַיָּפָה
אֶת בֵּן הֶחָכָם לִפְנֵי אָבִיהָ, אֲדוֹנָהּ,
וְעַד מְהֵרָה נָתְנָה בְּיָדוֹ אֶת יָדָה הָעֲדִינָה
וְהָיְתָה לוֹ לְאִשָּׁה טוֹבָה וְנֶאֱמָנָה.
הִתְעָרְבוּ מַזְּלוֹתֵיהֶם וְהָיוּ לְאֶחָד
וְאִם עֲדַיִן לֹא מֵתוּ, אֶפְשָׁר וְיִחְיוּ לָעַד…