בָּעִיר מַארַאקֶשׁ, בְּסִמְטָה קְטַנָּה בַּמַּלָאח,

חַי לוֹ, לִפְנֵי שָׁנִים רַבּוֹת, סוֹפֵר סְתָ"ם עָנִי,

אִישׁ תָּם וְיָשָׁר וּשְׁמוֹ רַבִּי דָוִד אַלְבַּז.

הָיָה רַבִּי דָוִד נֵצֶר, נִין וָנֶכֶד לְסוֹפְרֵי סְתָ"ם

מִדּוֹרֵי דּוֹרוֹת, שֶׁכָּתְבוּ בְּקוּלְמוֹס סִפְרֵי־תּוֹרָה

תְּפִלִּין וּמְזוּזוֹת.

רַבִּי דָוִד הָיָה קָם לִפְנֵי עֲלוֹת הַשַּׁחַר,

טוֹבֵל בְּמִקְוֶה, בַּקַּיִץ וּבַחֹרֶף,

לוֹבֵשׁ בְּגָדִים בְּהִירִים וּנְקִיִּים,

וְיוֹשֵׁב לַעֲבוֹדַת הַקֹּדֶשׁ שָׁעוֹת אֲרֻכּוֹת.

בְּנֵי בֵּיתוֹ הָיוּ מְהַלְּכִים עַל קְצוֹת אֶצְבְּעוֹתֵיהֶם

וְאֵינָם מוֹצִיאִים הֶגֶה מִפִּיהֶם,

כְּשֶׁהָיָה רַבִּי דָוִד כּוֹתֵב,

כְּדֵי שֶׁלֹּא יֻפְרַע וְלֹא תִּפֹּל, חַס וְשָׁלוֹם,

שְׁגִיאָה מִתַּחַת יָדָיו, שֶׁכֵּן

אָסוּר לִטְעוֹת, אָסוּר לְתַקֵּן.

קוּלְמוֹס מְשֻׁבָּח עָשׂוּי קְנֵה־סוּף הָיָה לְרַבִּי דָוִד

שֶׁהָיָה שׁוֹמֵר עַל חִדּוּדוֹ מִכָּל מִשְׁמָר,

קוּלְמוֹס שֶׁנָּחַל מֵאָבִיו וַאֲבִי־אָבִיו,

וַאֲבִי־אָבִיו קִבְּלוֹ מִשָּׁלִיחַ שֶׁבָּא מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל.

וְלַקּוּלְמוֹס נַרְתִּיק כֶּסֶף מְשֻׁבָּץ צֶדֶף מַעֲשֵׂה־אָמָּן

נִפְלָא מְאֹד בְּיָפְיוֹ מֵאֵין כְּמוֹתוֹ.

מֵעוֹלָם לֹא נִכְתְּבָה בַּקּוּלְמוֹס הַזֶּה מִלָּה שֶׁאֵינָהּ קֹדֶשׁ.

כְּשֶׁהַזָּקֵן רַבִּי דָוִד וּבֵן לֹא הָיָה לוֹ,

אֶלָא בָּנוֹת בִּלְבַד,

וְאֵין אִשָּׁה עוֹשָׂה מְלֶאכֶת כְּתִיבַת סְתָ"ם,

בִּקֵּשׁ מֵאִשְׁתּוֹ שֶׁיִּקְבְּרוּ אֶת הַקּוּלְמוֹס,

כְּשֶׁהוּא נָתוּן בְּתוֹךְ יָדוֹ.

עַל מִטַּת מוֹתוֹ, בְּרֶגַע שֶׁיָּצְאָה נִשְׁמָתוֹ בְּטָהֳרָה

וְ“שְׁמַע יִשְׂרָאֵל” עַל שְׂפָתָיו,

הוֹשִׁיט אֶת יַד יְמִינוֹ – וּמֵת.

וְכָךְ נִשְׁאֲרָה הַיָּד מוּשֶׁטֶת

וְלֹא יָכְלוּ לַהֲשִׁיבָהּ לִמְקוֹמָהּ, צְמוּדָה אֶל גּוּפָתוֹ.

שָׁאֲלוּ אֶת הָאַלְמָנָה, אֶפְשָׁר צִוָּה רַבִּי דָוִד

צַוָּאָה לִפְנֵי מוֹתוֹ.

נִזְכְּרָה הָאִשָּׁה בְּבַקָּשׁתוֹ, שֶׁיְּהֵא הַקּוּלְמוֹס נִקְבָּר,

כְּשֶׁהוּא אָחוּז בְּכַף יְמִינוֹ.

שָׂמוּ אֶת הַקּוּלְמוֹס בְּיַד רַבִּי דָוִד,

הִתְרַכְּכָה הַיָּד וְהוּשְׁבָה לִמְקוֹמָהּ.