לוגו
עֲלִילַת דָּם וְיָגוֹן שֶׁסּוֹפָהּ שִׂמְחָה וְשָׂשׂוֹן
פרק:
מיקום ביצירה:
0%
X
F
U


וָזִיר אֶחָד, שׂוֹנֵא יְהוּדִים הָיָה

וְרָצָה לְהָבִיא עֲלֵיהֶם רָעָה.

מֶה עָשָׂה?

הִתְגַּנֵּב בְּלֵיל חֲשֵׁכָה לַחֲדַר בֶּן־הַשֻּׂלְּטָן בְּאַרְמוֹנוֹ,

וְחָנַק אוֹתוֹ בְּצַוָּארוֹ, בְּחֶבֶל.

אָרַז אֶת גּוּפָתוֹ בַּחֲבִילָה שֶׁל עֵצִים

וְהִכְנִיס אֶת הַחֲבִילָה לְמַרְתְּפוֹ שֶׁל יְהוּדִי

מִנִּכְבַּדֵי הַמַּלָאח.

אַחַר־כָּךְ רָחַץ אֶת יָדָיו, הֶחֱלִיף בְּגָדָיו,

הָלַךְ אֶל הַשֻׂלְטָן וְאָמַר לוֹ:

– בִּנְךָ יְחִידְךָ נֶעְלַם וְאֵינֶנּוּ!

שָׁאַל אוֹתוֹ הַשֻׂלְטָן:

– וְאֵיפֹה נְחַפְּשֶׂנוּ?

אָמַר לוֹ הַוָּזִיר:

– חוֹשֵׁב אֲנִי שֶׁרָצְחוּ אוֹתוֹ הַיְּהוּדִים בַּמַּלָאח

עַל מְנָת לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּדָמוֹ בַּפֶּסַח הַמִּתְקָרֵב…


קָרָא הַשֻּׂלְטָן הַמְּבֹהָל אֶת נִכְבְּדֵי הַיְּהוּדִים

לְפָנָיו, אֶל אַרְמוֹנוֹ וְהוֹדִיעַ לָהֶם:

– הָבִיאוּ אֶת בְּנִי יְחִידִי אֵלַי

תּוֹךְ אַרְבָּעִים יוֹם, וְאִם לָאו – תָּמוּתוּ כֻּלְּכֶם!

כְּבָר עָבְרוּ חֲמִשָּׁה־עָשָׂר יוֹם

וְהַיְּהוּדִים עֲדַיִן מְחַפְּשִׂים אֶת בֶּן־הַשֻּׂלְטָן

וְאֵינָם מוֹצְאִים אוֹתוֹ, כְּמוֹ בְּלָעוֹ הַשָּׂטָן.


וְחַג הַפֶּסַח מִתְקָרֵב וְהוֹלֵךְ.

יְהוּדֵי הַמַּלָאח עוֹשִׂים “נִקָּיוֹן גָּדוֹל”

בְּבָתֵּיהֶם, בְּחַצְרוֹתֵיהֶם וּבְכָל אֲשֶׁר לָהֶם.

מְסַיְּדִים, צוֹבְעִים, מְכַבְּסִים, מְמָרְקִים וּמְצַחְצְחִים,

מַגְעִילִים כֵּלִים לִקְרָאת הֶחָג;

שׁוֹחֲטִים אֶת הַכֶּבֶשׂ לִנְתָחִים

וְאוֹפִים מַצּוֹת כְּשֵׁרוֹת טְרִיּוֹת וְרַכּוֹת כְּחֶמָאָה

מְכִינִים אֶת הַיַּיִן וְאֶת קַעֲרַת הַפֶּסַח – – –

הֵם עוֹשִׂים אֶת כָּל אֵלֶּה

וּבְלִבָּם מְקַנֵּן הַפַּחַד, שֶׁמָּא יִהְיֶה זֶה

חַג הַפֶּסַח הָאַחֲרוֹן בְּחַיֵּיהֶם…


פָּנוּ הַיְּהוּדִים אֶל הַצַּדִּיק הַנּוֹדָע,

הָרַב מַכְלוּף אַבּוּ־חֲצֵירָא שֶׁגָּר בְּעִיר אַחֶרֶת

מַהֲלָךְ חֲמִשָּׁה־עָשָׂר יוֹם מֵעִירָם,

שֶׁיַּצִּילֵם מֵהָרָעָה הַגְּדוֹלָה הַזּוֹ,

מֵעֲלִילַת־הַדָּם שֶׁהֶעֱלִילוּ עֲלֵיהֶם שְׁכֵנֵיהֶם הַמֻּסְלְמִים.


שָׁלְחוּ אֵלָיו אִגֶּרֶת בִּידֵי עֲרָבִי אֶחָד.

כְּשֶׁנִּכְנַס הָעֲרָבִי לְבֵית הָרַב

וְטֶרֶם פָּתַח אֶת פִּיו,

שָׁאַל אוֹתוֹ הָרַב:

– הָאִגֶּרֶת שֶׁהֵבֵאתָ, הֵיכָן הִיא?

הַשָּׁלִיחַ הָעַרָבִי נִדְהַם:

– כֵּיצַד יָדַע הָרַב שֶׁהֵבִיא אִגֶּרֶת?

קָרָא הָרַב כְּהֶרֶף־עַיִן אֶת הַכָּתוּב בָּאִגֶּרֶת,

כָּתַב תְּשׁוּבָתוֹ וּנְתָנָהּ בִּידֵי הַשָּׁלִיחַ.

נַעֲשָׂה לוֹ נֵס קְפִיצַת־הַדֶּרֶךְ,

וְהִגִּיעַ תּוֹךְ שְׁלשָׁה יָמִים בַּחֲזָרָה אֶל עִירוֹ

שֶׁהָיְתָה מֶרְחַק הֲלִיכָה שֶׁל חֲמִשָּׁה־עָשָׂר יוֹם…

וּמֶה הָיָה כָּתוּב בְּאוֹתָּה אִגֶּרֶת?

שֶׁבְּעוֹד יוֹמַיִם יִהְיֶה אַבּוּ־חֲצֵירָא עַצְמוֹ

בְּעִירָם וּקְהִלָּתָם!

כַּעֲבֹר יוֹמַיִם, עָמְדוּ יְהוּדֵי הַמַּלָאח בְּבֵית־הַכְּנֶסֶת,

בְּצוֹם וּבְתַעֲנִית, בְּתַחֲנוּנִים וּתְפִלּוֹת

וְהִנֵּה נִפְתְּחָה הַדֶּלֶת וְהָרַב הַצַּדִּיק

מַכְלוּף אַבּוּ־חֲצֵירָא בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ,

עוֹמֵד בַּפֶּתַח.

– חִדְלוּ מֵהַצּוֹם וְאַל תְּעַנּוּ אֶת נַפְשׁוֹתֵיכֶם –

קָרָא הָרַב

– לְכוּ לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת וְלִשְׂמֹחַ –

הוֹסִיף וְאָמַר.

וְהוּא עַצְמוֹ, לָבַשׁ אֶת בִּגְדֵי־הַחֲמוּדוֹת שֶׁלּוֹ

וּבָא לִפְנֵי הַשֻּׂלְטָן, שֶׁאָבַד לוֹ בְּנוֹ יְחִידוֹ,

בִּקֵּשׁ לְדַבֵּר עִמּוֹ בְּאֵין שׁוֹמֵעַ בְּאַרְבַּע עֵינַיִם,

וְאָמַר לוֹ:

ציור 12.png

– אֲדוֹנִי הַשֻּׂלְטָן,

שְׁלַח נָא אֶת הַוָּזִיר שֶׁלְךָ, הָרָשָׁע הַמְּרֻשָּׁע,

לְבֵיתוֹ שֶׁל הַנִּכְבָּד בִּיהוּדֵי הַמַּלָאח,

וְצַוֵּה עָלָיו לָרֶדֶת לְמַרְתְּפוֹ

שָׁם יִמְצָא אֶת בִּנְךָ יְחִידְךָ,

בָּבַת־עֵינְךָ, יוֹרֵשׁ־הָעֶצֶר,

שֶׁרְצָחוֹ בְּמוֹ יָדָיו,

קָשַׁר אֶת גּוּפָתוֹ בַּחֲבִילַת עֵצִים וְהִנִּיחוֹ בַּפֶּתַח

בְּמַרְתֵּפוֹ שֶׁל הַנִּכְבָּד בִּקְהִלַּת הַמַּלָאח,

בְּלֹא יְדִיעָתוֹ שֶׁל בַּעַל־הַבַּיִת…


הָלַךְ הַוָּזִיר, אָבֵל וַחֲפוּי רֹאשׁ,

וְהֵבִיא אֶת גּוּפַת יוֹרֵשׁ־הָעֶצֶר.

שָׂם עָלָיו הָרַב מַכְלוּף אַבּוּ־חֲצֵירָא

אֶת מַטֵּהוּ, מַטֵּה־קְסָמִים כְּמַטֵּה־אֱלִישָׁע,

וְהִנֵּה פָּקַח הַבֵּן אֶת עֵינָיו לְרֶגַע וְאָמַר:

– אָבִי הַשֻּׂלְטָן!

הַוָּזִיר שֶׁלְּךָ הוּא הָרוֹצֵחַ!

כִּי רוֹצֶה הוּא לָרֶשֶׁת אֶת כִּסְאֲךָ…

עָצַם אֶת עֵינָיו וָמֵת.


לַיְּהוּדִים הָיְתָה תְּשׁוּעָה וְאוֹרָה רַבָּה

וְהֵם חָגְגוּ אֶת הַפֶּסַח וְאֶת דְּבַר הַנֵּס

בְּשִׂמְחָה וּבְשָׂשׂוֹן, בְּגִיל וּרְנָנָה

וְאֶת הַוָּזִיר הָרָשָׁע תָּלוּ עַל עֵץ וַיְּהִי לִשְׁנִינָה.