הִצִּיתוּ גְבִיעֵי־גָבִישׁ בְּאוֹר הַחַשְׁמַל שְׂפָתָם,
הִתְלַקַּח רֶקַח קַר, אֲמוּץ הֶעָסִיס,
כְּפַלְדוֹת שֶׁמֶן כָּתִית.
וּזְרוֹעוֹת נָשִׁים פְּסוּלוֹת, נוֹזְלוֹת שִׁכְרוֹן־בָּשָׂם,
כְּמוֹ חֲנָטוּן גְּדוֹלֵי הַחַרְטֻמִּים
בִּצְרִי־תַמְרוּקֵי קְדוּמִים;
וְהוֹלֵלוּת כִּבְדַת כָּנָף, כְּאִלּוּ זָרָה, שְׁאוּלָה,
מַפְשִׁילָה סֶרַח מָסַךְ־לִשְׁכָּה
וְתַעַל נַחֲרַת חִשְׁקָהּ.
וּשְׁרִירוּת־תַּאֲוָה, בִּמְרִי חֵךְ פָּגוּם מְהוּלָה,
שֶׁבְּדַרְכָּה דּוֹרוֹת רַבִּים פִּגְּרָה,
לְבֶן־דּוֹרֵנוּ תִקְרָא;
וּמְחוֹל־נַפְתּוּלִים סְחַרְחַר, בָּאוּלָם חִישׁ יְשָׂרֵךְ:
קְשֵׁה־עֹרֶף עוֹד יְלַבֶּה אַחֲרוֹן לַהַט,
וְסִמֵּר אַחֲרוֹן רַעַד.
וּבְתַאֲוַת נָזִיר בְּלוּמָה אֶת אֵלוֹ מִי יְבָרֵךְ,
וְיַז עַל עֶרְיַת אִשָּׁה קֶצֶף יֵינוֹ
וְתַעְתּוּעֵי אֵשׁ בְּעֵינוֹ;
וְאֶחָד יִפְנֶה פֹה וָשָׁם, לָעַמּוּדִים נִשְׁעָן,
וּבְעֵינוֹ דָעַךְ מָה וְעֻמָּם –
וְדוּמָם יִצְעַד דּוּמָם,
וּכְמוֹ לְעוֹרֵר נַפְשׁוֹ יָרֵא, כִּי הִיא תִישַׁן
בְּקִיא הַזֶּה, בְּזִמָּה זֹאת הַבְּהוּלָה,
וְתַחֲלוֹם שַׁחַר גְּאֻלָּה…