לוגו
הָעֲנָק וְהָהָר
פרק:
מיקום ביצירה:
0%
X
F
U

 

א

בְּתוֹךְ יַעַר עָבֹת עָמַד הַר עֲנָק.

הָהָר הָיָה דוֹמֶה לְסַבָּא טוֹב־לֵב וְחָבִיב שֶׁכִּיסָיו מְלֵאִים תָּמִיד מַמְתַּקִּים וְהַיְלָדִים מְטַפְּסִים עַל בִּרְכָּיו, מְלַטְּפִים אֶת רֹאשׁוֹ וְאֶת יָדָיו וּמִשְׁתַּעַשְׁעִים בִּזְקָנוֹ.

הָהָר הָיָה מְכֻסֶּה יַעַר רַעֲנָן וּבוֹ גַרְגְּרִים מְתוּקִים וּטְעִימִים עֲרֵבִים לַחֵךְ, מַאֲכַל־תַּאֲוָה לִילָדִים. לְרַגְלֵי הָהָר וּבְצַלְעוֹתָיו צָמַח טַחַב רַךְ כְּמוֹ שְׁטִיחִים שְׁטִיחִים יְרֻקִּים שֶׁל קְטִיפָה.

יוֹם אֶחָד יָשְׁבוּ שְׁתֵּי יְלָדוֹת קְטַנּוֹת בְּרֹאשׁ הָהָר. אַחַת בְּרִיאָה וַאֲדֻמַּת־לְחָיַיִם וּשְׁמָהּ עַלִּיזָה, וְאַחַת דַּלַּת בָּשָׂר וְחִוֶּרֶת וְעֵינֶיהָ גְּדוֹלוֹת וְיָפוֹת וּשְׁמָהּ מַרְגָּנִית. מַרְגָּנִית הָיְתָה יַלְדָּה רַכָּה כְּבַת שֶׁבַע שָׁנִים וּבָאָה מִן הָעִיר הַגְּדוֹלָה אֶל הַכְּפָר לְהִתְאָרֵחַ בְּבֵית חֲבֶרְתָּהּ הַטּוֹבָה עַלִּיזָה.

הַר הַיַּעַר עָמַד סָמוּךְ לַכְּפָר.

שְׁתֵּי הַיְלָדוֹת מִלְאוּ סַלְסִלּוֹתֵיהֶן גַּרְגְּרֵי יַעַר וְיָשְׁבוּ עַל אַחַד הַסְּלָעִים בְּצֵלַע הָהָר. מַרְגָּנִית עָמְדָה כְּשִׁכּוֹרָה, וְעֵינֶיהָ לֹא שָׂבְעוּ מֵרְאוֹת אֶת הַנּוֹף הַיָּפֶה שֶׁהִשְׂתָּרַע לְמַרְגְּלוֹת הָהָר בְּמַרְבַד קְסָמִים.

– אִלּוּ הָיָה לָנוּ בָּעִיר הַר כָּזֶה! – הִרְהֲרָה מַרְגָּנִית – בַּמִּגְרָשׁ הָרָחָב מֵאַחֲרֵי בֵּיתֵנוּ יֵשׁ מָקוֹם לְהַעֲמִיד אֶת הָהָר. כַּמָּה שִׂמְחָה וְכַמָּה תַעֲנוּגוֹת הָיָה הָהָר מֵבִיא לְיַלְדֵי הָעִיר!

עוֹד הִיא מְהַרְהֶרֶת וְעַלִּיזָה נָגְעָה בִּכְתֵפָהּ בְּחִבָּה וְאָמְרָה לָהּ:

– עוֹד מְעַט יַכְנִיסוּ אֶת הַפָּרוֹת לָרֶפֶת. הִגִּיעַ הַזְּמַן לָשׁוּב הַבַּיְתָה!

– אֲנִי אֵשֵׁב פֹּה עוֹד רְגָעִים מִסְפָּר, – אָמְרָה מַרְגָּנִית – רְדִי מִן הָהָר רִאשׁוֹנָה וַאֲנִי אֵרֵד אַחֲרַיִךְ וְאַשִּׂיגֵךְ.


 

ב

רָאֲתָה מַרְגָּנִית וְהִנֵּה הִיא לְבַדָּהּ וְאֵין אִישׁ מִסָּבִיב. חִבְּקָה אֶת הַסֶּלַע שֶׁעָלָיו יָשְׁבָה וְדִבְּרָה בְּלַחַשׁ:

– מַה יָּפֶה אַתָּה, הַר חָבִיב! אִלּוּ הָיָה עֲנָק טוֹב מוֹפִיעַ, הָיִיתִי מְבַקֶּשֶׁת מִמֶּנּוּ לָשֵׂאת אוֹתְךָ אֶל עִירִי וּלְהַעֲמִיד אוֹתְךָ בָּרְחָבָה הַמִּשְׂתָּרַעַת מֵאַחֲרֵי בֵּיתֵנוּ.

לֹא הִסְפִּיקָה מַרְגָּנִית לְכַלּוֹת אֶת דְּבָרֶיהָ וְהִנֵּה קוֹל רַעַשׁ גָּדוֹל נִשְׁמַע מִתּוֹךְ הָהָר.

סֶלַע אֶחָד גָּדוֹל, שֶׁעָמַד בְּמֶרְחַק שְׁלשָׁה צְעָדִים מִמֶּנָּה, נֶעֱקַר מִמְּקוֹמוֹ, הִתְגַּלְגֵּל עַל פְּנֵי הַמִּדְרוֹן וְנָח לְרַגְלֵי הָהָר. וּמִן הַנֶּקַע שֶׁמִּמֶּנּוּ נֶעֱקַר הַסֶּלַע בִּצְבֵּץ רֹאשׁ שֶׁל עֲנָק.

הָעֲנָק הַזֶּה הָיָה בַּעַל הָהָר. הָהָר הָיָה שֶׁלּוֹ.

– אַל תִּירְאִי מִפָּנַי, – אָמַר הָעֲנָק – אוֹהֵב יְלָדִים אָנֹכִי. מֵעוֹדִי לֹא עָשִׂיתִי רָעָה לְאִישׁ. מַה חֶפְצֵךְ, יַלְדָּה חֲבִיבָה, וּמַה בַּקָּשָׁתֵךְ וְתֵעָשׂ?

– אָנָּא עֲנָק חָבִיב! – אָמְרָה מַרְגָּנִית – בְּבַקָּשָׁה מִמְּךָ, שָׂא אֶת הָהָר וַהֲבִיאֵהוּ אֶל עִירֵנוּ.

– הַחֲזִיקִי בַּסֶּלַע וַאֲנִי אֶשָּׂא אֶת הָהָר הָעִירָה.

וּבְדַבְּרוֹ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הֶעֱמִיס הָעֲנָק אֶת הָהָר עַל גַּבּוֹ וַיָּחֶל לִצְעֹד בַּדֶּרֶךְ הָעִירָה. כְּשֶׁבָּא הָעִירָה כְּבָר שָׁקְעָה הַשֶּׁמֶשׁ. כָּל יַלְדֵי הָעִיר שָׁכְבוּ כְּבָר לִישֹׁן בְּמִטּוֹתֵיהֶם. אַנְשֵׁי הָעִיר הָיוּ טְרוּדִים אִישׁ בַּעֲבוֹדָתוֹ וְלֹא הִרְגִּישׁוּ בָּעֲנָק אֲשֶׁר בָּא אֶל עִירָם.

בֹּקֶר קָמוּ בְּנֵי הָעִיר, פָּקְחוּ עֵינֵיהֶם וְלֹא הֶאֱמִינוּ לַמַּרְאֶה:

עמ 88.png

בְּכִכַּר הָעִיר הָרְחָבָה מִתְנַשֵּׂא עַד לַשָּׁמַיִם הַר גָּדוֹל, צוֹמֵחַ יַעַר רַעֲנָן.

וְהָעֲנָק, לְאַחַר שֶׁשָּׂם אֶת הָהָר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, זָחַל מִתַּחַת לָהָר וְרָבַץ לוֹ לָנוּחַ.

בַּיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים לֹא הֵעֵז אִישׁ לַעֲלוֹת בָּהָר, אַךְ גַּרְגְּרֵי הַיַּעַר הַמְּתוּקִים וְהָרַבִּים אֲשֶׁר הֵצִיצוּ מִתּוֹךְ הַיַּעַר נָצְצוּ וּפִתּוּ אֶת שׁוֹבְבֵי הָעִיר וְרָמְזוּ לָהֶם:

– בּוֹאוּ שׁוֹבָבִים, טַפְּסוּ עַל הָהָר וְקָחוּנוּ, טַעֲמוּ וּרְאוּ מַה מְּתוּקִים אֲנַחְנוּ! בּוֹאוּ וְלִקְטוּנוּ כְּאַוַּת נַפְשְׁכֶם!

נִמְשְׁכוּ יַלְדֵי הָעִיר אֶל הָהָר כִּדְבוֹרִים אֶל הַדְּבַשׁ. טִפְּסוּ עַל הָהָר חֲבוּרוֹת חֲבוּרוֹת וְלָקְטוּ מִן הַגַּרְגְּרִים מְלוֹא הַסַּלְסִלּוֹת וּמְלוֹא חָפְנַיִם וּמְלוֹא הַפֶּה.

מַה גְּדוֹלָה הָיְתָה שִׂמְחַת הַיְלָדִים! טִפְּסוּ עַל הָעֵצִים, הִתְגַּלְגְּלוּ בַּמִּדְרוֹנוֹת, שָׁכְבוּ עַל בִּטְנֵיהֶם וְקָטְפוּ אֶת הַגַּרְגְּרִים בִּשִׂפְתֵיהֶם אוֹ בְּשִׁנֵּיהֶם. קָטְפוּ פְּרָחִים וּפִרְחֵי פְּרָחִים עַד אֲשֶׁר עָיְפוּ הָאֶצְבָּעוֹת לְהַחֲזִיק אֶת הַצְּרוֹר. צָעֲקוּ, שָׁרוּ, רָקְדוּ, הִתְהוֹלָלוּ. לְאָשְׁרָם לֹא הָיָה קֵץ.

הָעֲנָק שֶׁשָּׁכַב מִתַּחַת לָהָר הִקְשִׁיב לַקּוֹלוֹת וְלַפִּטְפּוּט הָעַלִּיז וְשָׂמַח בְּלִבּוֹ, כִּי אוֹהֵב הָיָה יְלָדִים מְאֹד. וְאוּלָם, אִם קָרָה מִקְרֶה וְאַחַד הַיְלָדִים הָרָעִים רָצָה לְהַזִּיק לָהָר, לַעֲקֹר אֶת שִׂיחָיו אוֹ לִרְמֹס אֶת פְּרָחָיו הַיָּפִים – הָיְתָה מַרְגָּנִית לוֹחֶשֶׁת אֶל תּוֹךְ הָאֲדָמָה שֶׁהָעֲנָק יִשְׁמַע, וּמִיָּד נִשְׁמַע מִתּוֹךְ הָהָר קוֹל נַהַם עָבֶה, קוֹלוֹ שֶׁל הָעֲנָק: – הוֹ – – – הָהָר הָיָה מִזְדַּעְזֵעַ – וְהַיְלָדִים הָרָעִים הָיוּ נִבְהָלִים וּמִיָּד הָיוּ שָׁבִים לִהְיוֹת טוֹבִים וַחֲבִיבִים.

כָּךְ עָבְרוּ הַיָּמִים בַּטּוֹב וּבַנְּעִימִים.

עמ 91.png

 

ג

כַּעֲבֹר חֳדָשִׁים אֲחָדִים הֵחֵלּוּ גַם אַנְשֵׁי הָעִיר לְהַרְהֵר בְּהַר־הַיַּעַר.

– הִנֵּה הוֹפִיעַ הַר גָּדוֹל בְּעִירֵנוּ. מַה נַּעֲשֶׂה בּוֹ? אֵיזוֹ תּוֹעֶלֶת נָפִיק מִמֶּנּוּ? הֵן לֹא יִתָּכֵן שֶׁיַּעַר פֶּרֶא יִצְמַח בְּלֵב הָעִיר!

נִמְנוּ וְגָמְרוּ לְקַצֵּץ אֶת הַשִּׂיחִים וּלְהָסִיר אֶת הַטַּחַב.

שָׁתְלוּ בְּמוֹרְדוֹת הָהָר עֲצֵי גַן, בָּנוּ גְדֵרוֹת, סָלְלוּ שְׁבִילֵי חָצָץ וָחוֹל, חָצְבוּ מַדְרֵגוֹת לַעֲלוֹת בָּהָר, בָּנוּ בְּרֵכוֹת עִם מַזְרֵקוֹת מַיִם.

הָעֲנָק לֹא הִפְרִיעַ לָאֲנָשִׁים בַּעֲבוֹדָתָם, כִּי אָמַר בְּלִבּוֹ: הַגַּנִּים מוֹסִיפִים יֹפִי לָהָר.

אוּלָם יוֹם אֶחָד שָׁמַע הָעֲנָק אֶת אַחַד הָאֲנָשִׁים אוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ: נִבְנֶה חוֹמָה גְבֹהָה סְבִיב הָהָר וְנַעֲשֶׂה שַׁעַר לַחוֹמָה. וּמִי שֶׁיִּרְצֶה לְהִכָּנֵס יְשַׁלֵּם אֲגוֹרָה אֶחָת.

הָעֲנָק שָׁתַק וְלֹא דִבֶּר דָּבָר, אַךְ שָׁמַר אֶת הַדְּבָרִים בְּלִבּוֹ.

יוֹם אֶחָד בָּאוּ אֲנָשִׁים לִבְנוֹת אֶת הַחוֹמָה. לֹא הִסְפִּיקוּ לְהַנִּיחַ אֶת אֶבֶן הַיְסוֹד וּמִבֶּטֶן הָהָר נִשְׁמַע קוֹל נַהַם אַדִּיר כְּקוֹל הָרַעַם וְהָהָר כֻּלּוֹ הִזְדַּעְזַע. כָּל בּוֹנֵי הַחוֹמָה נָפְלוּ אַרְצָה עַל פְּנֵיהֶם וְהִתְגַּלְגְּלוּ בְּמִדְרוֹן הָהָר, עַד הָעֵמֶק אֲשֶׁר לְרַגְלָיו.

אָז הִסְתַּלְּקוּ בּוֹנֵי הָהָר וְלֹא הֵעֵזּוּ לָשׁוּב אֶל מְלַאכְתָּם. אַחֲרֵי כֵן נִסּוּ אַנְשֵׁי הָעִיר לְנַפֵּץ אֶת סַלְעֵי הָהָר בְּמַפֵּצִים וּבַאֲבַק שְׂרֵפָה. אוּלָם בְּעוֹד הָאֲנָשִׁים מַחֲזִיקִים בִּידֵיהֶם אֶת קִדּוּחֵי הַבַּרְזֶל, בְּטֶרֶם יָשִׂימוּ אֶת אֲבַק הַשְּׂרֵפָה, הִזְדַּעְזַע הָהָר וּמִתּוֹכוֹ נִשְׁמַע קוֹל נַהַם מַחֲרִיד וְאֶגְרוֹף גָּדוֹל וְאַדִּיר, אֶגְרוֹפוֹ שֶׁל הָעֲנָק, נִשְׁלַף מִתּוֹךְ אַחַת הַמְּעָרוֹת שֶׁלָּהָר וְהִתְנוֹפֵף בָּאֲוִיר. הָאֲנָשִׁים נִבְהֲלוּ מְאֹד מְאֹד וּמֵאָז לֹא הֵעֵזּוּ לְנַפֵּץ אֵת סַלְעֵי הָהָר וּלְהַשְׁחִית אֶת מַרְאֵהוּ. רַק הַיְלָדִים הוֹסִיפוּ לַעֲלוֹת בָּהָר וּלְבַלּוֹת בּוֹ אֶת יְמֵיהֶם בַּטּוֹב וּבַנְּעִימִים.


 

ד

אוּלָם בְּקֶרֶב הַיָּמִים נַעֲשׂוּ הַיְלָדִים פְּרוּעִים וּפְרָאִים. רָדְפוּ וְהִכּוּ זֶה אֶת זֶה, חָטְפוּ פְּרָחִים וְגַרְגְּרִים אִישׁ מִידֵי רֵעֵהוּ וּרְמָסוּם.

לַשָּׁוְא נִסְּתָה מַרְגָּנִית הַקְּטַנָּה לְדַבֵּר עַל לִבָּם! הַיְלָדִים לָעֲגוּ לָהּ, חָטְפוּ גַם מִיָּדָהּ אֶת הַפְּרָחִים אֲשֶׁר קָטְפָה וְזָרְקוּ עַל שִׂמְלָתָהּ גַּרְגְּרִים רְמוּסִים. מַרְגָּנִית בָּכְתָה חֶרֶשׁ וְלִבָּהּ הַקָּטָן הִתְכַּוֵּץ מִצַּעַר. חֲבוּרוֹת שֶׁל נְעָרִים מְטַיְּלִים הִשְׁלִיכוּ אַרְצָה שְׁיָרֵי אֹכֶל, קְלִפּוֹת פְּרִי וּקְלִפּוֹת בֵּיצִים, קֻפְסוֹת שִׁמּוּרִים רֵיקוֹת וְנִפְּצוּ בַּקְבּוּקִים אֶל הַסְּלָעִים. מַרְגָּנִית נִסְּתָה לְנַקּוֹת אֶת הָהָר בְּיָדֶיהָ הַקְּטַנּוֹת, אַךְ לְמַרְגָּנִית הָיוּ רַק שְׁתֵּי יָדַיִם קְטַנּוֹת וַעֲנֻגּוֹת וְהַלִּכְלוּךְ הָלַךְ וְגָדַל מִיּוֹם לְיוֹם. וּבְיִחוּד גָּדְלָה הָרָעָה כְּשֶׁהַנְּעָרִים הַפְּרוּעִים הֵחֵלּוּ לִרְדֹּף אֶת צִפֳּרֵי הָהָר וּלְיַדּוֹת בָּהֶן אֲבָנִים מֵהַמִּקְלָעִים אֲשֶׁר בִּידֵיהֶם. כְּשֶׁשָּׁמַע הָעֲנָק אֶת צִפְצוּפֵי הַצִּפֳּרִים הַנִּבְהָלוֹת, רָגַז מְאֹד וְאָמַר:

– לֹא, אֵין בְּנֵי הָעִיר רְאוּיִים לָהָר. הָבָה אָשׁוּב אֶל מְקוֹמִי הָרִאשׁוֹן.

וְהָעֲנָק שֶׁזָּחַל מִתַּחַת לָהָר הִזְדַּקֵּף וְהֵרִים אֶת הָהָר וְטִלְטְלוֹ הֵנָּה וָהֵנָּה, וְכָל הַנְּעָרִים הָרָעִים הִתְגַּלְגְּלוּ מִן הָהָר אַרְצָה.

וּלְמַרְגָּנִית אָמַר הָעֲנָק: יַלְדָּתִי הַטּוֹבָה, הַחֲזִיקִי הֵיטֵב בַּסֶּלַע וְנֵלֵךְ מִן הַמָּקוֹם הַזֶּה.

אָז הֶעֱמִיס הָעֲנָק אֶת הָהָר עַל שִׁכְמוֹ וּבְטֶרֶם יָחֵל לָלֶכֶת פָּנָה כֹּה וָכֹה, נִעֵר אֶת הָהָר לְהַפִּיל אֶת הַלִּכְלוּךְ אֲשֶׁר הִשְׁאִירוּ בְּנֵי הָעִיר עַל פָּנָיו. אַחֲרֵי כֵן צָעַד הָעֲנָק וַיָּשָׁב אֶל מְקוֹמוֹ אֶל הַיַּעַר הַגָּדוֹל סָמוּךְ לַכְּפָר.

אַנְשֵׁי הָעִיר הִתְבּוֹנְנוּ אֶל הַמַּחֲזֶה כְּנִדְהָמִים. וּכְשֶׁנֶּעְלַם הָעֲנָק רָאוּ וְהִנֵּה שׁוּב מִשְׂתָּרֵעַ הַמִּגְרָשׁ הָרָחָב לְנֶגֶד עֵינֵיהֶם וּבוֹ שִׁבְרֵי בַּקְבּוּקִים, פִּסּוֹת נְיָר מְגֻלְגָּלוֹת, קְלִפּוֹת בֵּיצָה וְקֻפְסוֹת פַּח. הִתְבּוֹנְנוּ בְּכָל אֵלֶּה וּבוּשָׁה כִּסְּתָה אֶת פְּנֵיהֶם.