אֹדֶם־עַיִן, כְּחוֹל שְׂפָתַיִם,

וְקֹרֶט דָּם בַּלֶּחִי אָיִן.

חִוְרוֹן הַמֵּצַח. יֶזַע קַר.

וְהַנְּשִׁימָה, קְטוּעָה, תִּבְעַר.

שָׁלֹשׁ נְעָרוֹת פֹּה תּוֹפְרוֹת.

מַחְטָהּ תַּבְהִיק. הַבַּד צָחוֹר.

מְהַרְהֲרָה אַחַת: אֶתְפֹּר,

אֶתְפֹּר יָמִים, אֶתְפֹּר לֵילוֹת,

לֹא לִי, לֹא לִי שִׂמְלַת־כְּלוּלוֹת.

וּמַה לִּי, מִי לִי כָּאן? – אֶתְפֹּר.

לֹא שְׁנָת לִי. לֹא מְנוּחָה.

אֶל ׳בַּעַל־הַנֵּס׳ אָקוּם, אֵלְכָה:

יִהְיֶה מֵלִיץ לְמַעֲנִי:

וְלוּ אַלְמָן, מִן הַזְּקֵנִים,

עִם יְלָדִים תְּרֵיסָר!

וְהַשְּׁנִיָּה: אֶכְלֹב, אֶתְפֹּר –

וּבְצַמָּתִי זֹרַק אָפֹר.

הוֹלְמָה רַקָּה, הָרֹאשׁ יִקְדַּח,

וְהַמְּכוֹנָה לַקֶּצֶב תַּךְ:

טַה־טַה, טַה־טַה, טַה־טַה!

הַהוּא רָמַז לִי – וָאָבִין:

בְּלִי חֻפָּה וְקִדּוּשִׁין

שָׁנָה תְּמִימָה שַׂחֵק וּרְקֹד

מוּכָן הַלָּז אִתִּי – לֹא עוֹד!

וּמַה יִּהְיֶה, וּמַה יְּהִי?

שְׁלִישִׁית בְּדַם לִבָּהּ שָׁרָה:

אֶתְפֹּר חוֹלָה, אֶתְפֹּר עִוְרָה,

אֶל כָּל דְּקִירָה – הַלֵּב יוֹגֵן:

שָׁבוּעַ זֶה הוּא מִתְחַתֵּן.

לֹא אַאֲחֵל לוֹ רָע!

יָמִים עָבָרוּ – נִשְׁכָּחִים.

׳קָהָל׳ יִדְאַג לְתַכְרִיכִים,

לְאַמַּת־קַרְקַע מְצֻמְצָמָה:

אָנוּחַ בָּהּ לִי בִּדְמָמָה.

אִישַׁן הַמָּוֶת וְאִישַׁן!