אֶל סֶלַע־שַׁחַם מִתְרַפֶּקֶת,

בּוֹ לְאַהֲבָה דָבְקָה –

בְּקֵן־שֶׁל־נְשָׁרִים הִיא נִרְדְּמָה:

יוֹנָה רַכָּה.

רִחוּפִים שֶׁל נֶשֶׁר, זִנּוּקָיו,

וְרוּחוֹ – קִנּוֹ יָעִיר –

מִשְׁזָר לָהּ, מַאֲרָג לָהּ,

וְהָעֶרֶשׂ וְהַשִּׁיר.

וּמֵאָז הִיא בְּבֵיתָהּ

בְּדוּדָה, אִלְּמָה, תִּשְׁכֹּן;

׳צִפּוֹר־פֶּרֶא׳! ׳יוֹנַת־פֶּרֶא׳! –

לָהּ קוֹרְאִים הַכֹּל.

הַפִּרְאִית! – זִמְזוּם הַזְּבוּב,

הַפִּרְאִית! – עוֹרְבִים קוֹרְאִים.

חֲלוֹם הַנֹּעַר! – שְׁנָת־יוֹנָה שֶׁלִּי

בְּעֶרֶשׂ־נְשָׁרִים – –