צִפּוֹר אַחַת בָּאָה וְעָמְדָה עַל כְּלוּב, שֶׁהָיְתָה כְּלוּאָה בּוֹ צִפּוֹר שְׁנִיָּה,
וְרָאֲתָה שֶׁמָּלֵא הַכְּלוּב מִכָּל טוּב.
אָמְרָה הַצִּפּוֹר הַחָפְשִׁיָּה לַצִפּוֹר הַכְּלוּאָה:
– כַּמָּה טוֹב לָךְ, שֶׁמְּזוֹנֵךְ רַב וּמֻגָּשׁ לָךְ בִּידֵי בַּעַל-הַבַּיִת!
אָמְרָה לָהּ הַצִּפּוֹר בַּכְּלוּב:
– כַּמָהּ טִפְּשָׁה אַתְּ!
רוֹאָה אַתְּ כָּל טוּב שֶׁבַּכְּלוּב
וְאֶת הַכְּלוּב אֵינֵךְ רוֹאָה…