אָדָם אֶחָד נִכְנַס לְגִנָּה זָרָה, לָקַט תּוּתִים וְאָכַל.
רָץ בַּעַל הַגִּנָּה אַחֲרָיו וְאָמַר לוֹ:
- מַה יֵּשׁ לְךָ בְּיָדֶיךָ!?
אָמַר הַגַּנָּב כְּשֶׁהוּא מַרְאֶה כַּפּוֹת יָדָיו:
- רְאֵה, אֵין בְּיָדִי כְּלוּם!
הִכָּה אוֹתוֹ בַּעַל הַגִּנָּה מַכּוֹת נֶאֱמָנוֹת,
כִּי רָאָה אֶת יְדֵי הַגַּנָּב שֶׁהָיוּ אֲדֻמּוֹת מִמִּיץ הַתּוּתִים…
