קַח מַקֶּלְךָ, יְהוּדִי עָשׁוּק,
מַקַּל נוֹדְךָ כִּשְׁנוֹת אַלְפָּיִם,
קַח יַלְקוּטְךָ, שִׂים בּוֹ לָחֶם,
מַלֵּא אֻמְלָל חֵמֶתְךָ מָיִם.
חֲגֹר מָתְנֶיךָ, חֲגֹר בַּכֹּחַ,
תְּקַע בָּאֵזוֹר קְצוֹת שִׂמְלָתְךָ,
שִׂים בָּם טַפְּךָ – יְהוּדִים קְטַנִּים,
וְעַל שְׁתֵּי כְתֵפֶיךָ עֲמֹס רַעְיָתְךָ.
כֹּף גַּבֶּךָ, נוּדָה, נוּדָה,
לֵךְ בַּגּוֹלָה, חֲמַת אֵל נִתָּכֶת…
לֵךְ אַל תַּעֲמֹד – שָׁם מֵאַחֲרֵיךָ
חֶרֶב אֹיֵב מִתְהַפָּכֶת!..
מַה קָּצְרָה הָעֵת! הַעֲזֹב בְּלִי נַשֵּׁק,
כָּל אָח וָרֵע, כָּל מַחֲמַד עָיִן!?..
לֵךְ! שְׁרִיקוֹת נָחָשׁ תִּשְׁמַע אָזְנֶךָ:
נוּסָה קַיִן, קַיִן, קָיִן!!!
וּמֵעַל לְרֹאשְׁךָ כַּנְפֵי הַפֶּרֶס
עִם קוֹל הַשְּׁרִיקוֹת
לְךָ מַשִּׁיקוֹת:
נוּסָה קַיִן, קַיִן, קָיִן!!!
אַךְ הֵד שְׁמֵי יָהּ יַעֲנֶה אַחֶרֶת:
מְנוּסָה אַיִן, אַיִן. אָיִן!!!..