בַּיָּמִים הָרְחוֹקִים, לִפְנֵי אַלְפַּיִם שָׁנָה וְשָׁנָה,
כְּשֶׁשָּׁלְטוּ הָרוֹמָאִים בְּאַרְצֵנוּ,
נָהֲגוּ הָרוֹמָאִים לְהִתְנַצֵּחַ עִם הַיְּהוּדִים בְּחָכְמָה.
פַּעַם בִּקֵּר יְהוֹשֻעַ בֶּן־חֲנַנְיָה בְּאַתּוּנָה
וְנִכְנַס אֵצֶל חֲכָמֶיהָ.
אָמְרוּ לוֹ הַחֲכָמִים: – סַפֵּר לָנוּ בְּדָיוֹת!
אָמַר לָהֶם: – בְּחֵפֶץ לֵב!
הַקְשִיבוּ:
– פַּעַם אַחַת הָיְתָה פִּרְדָּה שֶׁהִמְלִיטָה וָלָד
וְהָיָה פֶּתֶק תָּלוּי בְּצַוַּאר הַוַּלָד
וּבוֹ כָּתוּב לֵאמׂר:
"אֲנִי, בְּנָהּ שֶׁל הַפִּרְדָּה, דּוֹרֵשׁ לְהָבִיא לְפָנַי
מֵאָה אֶלֶף מַטְבְּעוֹת הַמְּדִינָה, עֲשׂוּיוֹת זָהָב טָהוֹר…
אָמְרוּ לוֹ חַכְמֵי אַתּוּנָה:
– רַבִּי יְהוֹשֻעַ, מִי שָׁמַע שֶׁפִּרְדָּה מַמְלִיטָה!
אָמַר לָהֶם:
– חַכְמֵי אַתּוּנָה, וְכִי לׂא בִּקַּשְתֶּם בְּדָיוֹת מִפִּי?!
הֲרֵי לָכֶם בְּדָיוֹת!