רַבָּה בַּר־בַּר־חָנָה, אֶחָד מֵחַכְמֵי הַתַּלְמוּד, גֻּזְמַאי גָּדוֹל הָיָה

וְהִשְׁמִיעַ גֻּזמְאוֹתָיו בְּכָל פַּעַם שֶׁרָצָה לְעוֹרֵר בְּתַלְמִידָיו שִׂמְחַת לִמּוּד תּוֹרָה.

פַּעַם אַחַת, אָמַר לְתַלְמִידָיו:

– אֲנִי רָאִיתִי צְפַרְדֵּעַ שֶׁהָיְתָה כְּמִגְדָּל!

בָּא תַּנִין וּבָלַע אֶת הַצְּפַרְדֵּעַ;

בָּא עוֹרֵב וּבָלַע אֶת הַתַּנִּין;

טִפֵּס הַתַּנִּין וְיָשַׁב בְּרׂאשׁ אִילָן!

בּוֹא וּרְאֵה כַּמָּה גָּדוֹל כּוֹחוֹ שֶׁל אוֹתוֹ אִילָן…