רַבִּי יְהוּדָה, מֵחַכְמֵי הַתַּלְמוּד, סִפֵּר סִפּוּר זֶה לְתַלְמִידָיו:

פַּעַם אַחַת, הַיִינוּ שָׁטִים בִּסְפִינָה בַּיָּם־הַתִּיכוֹן,

וְרָאִינוּ אֶבֶן טוֹבָה נוֹצֶצֶת מִן הַקַּרְקָעִית, וְתַנִּין כָּרוּך עָלֶיהָ.

יָרַד הָאָמוֹדַאי (צולְלָן) שֶׁבֵּינֵינוּ לַהֲבִיאָהּ.

פָּעַר הַתַּנִּין אֶת פִּיו

וּבִקֵּשׁ לִבְלׂעַ אֶת הַסְּפִינָה שֶׁלָּנוּ.

בָּא עוֹרֵב וְהִתִּיז רׂאׂשׁוֹ שֶׁל הַתַּנִּין,

בָּא תַּנִּין אַחֵר וְנָטַל אֶת הָאֶבֶן,

וּבָא גַם הוּא לִבְלׂעַ אֶת סְפִינָתֵנוּ.

בָּאָה צִפּוֹר וְהִתִּיזָה אֶת רׂאשׁוֹ.

נָטַל הָאָמוֹדַאי אֶת הָאֶבֶן הַטּוֹבָה וְהֵטִיל אוֹתָהּ לְתוֹךְ סְפִינָתֵנוּ,

הָיוּ עִמָּנוּ עוֹפוֹת שְׁחוּטִים וּמְלוּחִים שֶׁהֵכַנּוּ לִמְזוֹנֵנוּ,

כְּשֶׁנָּגְעָה בָּהֶם הָאֶבֶן, נְטָלוּהָ הָעוֹפוֹת וּפָרְחוּ לָהֶם…