יָוָן

בַּגִּנָּה רִנָּה

תִּזְמֹרֶת וּמְצִלְתַּיִם,

נֶשֶׁף חֲתוּנָה,

שִׁיר וְצִלְצֵל כְּנָפַיִם.

אֶל הַחֲתוּנָה –

אֶת כָּל הַכְּפָר הִזְמִינוּ

וְגַרְגִּיר חִטָּה

לַסְעֻדָּה הֵכִינוּ.

הוֹי, גַּרְגִּיר חִטָּה!

הַסַּבָּלִים גְרָרוּהוּ

וּבַעֲלֶה שׁוֹשָׁן

בְּטַל זַךְ רְחָצוּהוּ.

בְּחוֹר מַחַט מוּל

הַשֶּׁמֶשׁ יִבְּשׁוּהוּ

וּבְרֹאשׁ סִכָּה

לְקֶמַח דַּק טְחָנוּהוּ.

קֶמַח דַּק לָבָן

בְּשֵׁשׁ נָפוֹת נִפּוּהוּ

וּבַעֲגָלָה

הָעִירָה הוֹבִילוּהוּ.

לָשׁוּ הַנָּשִׁים,

הַגְּבָרִים אָפוּהוּ

לֶחֶם חַם וָטוֹב,

פְּרוּסוֹת פְּרוּסוֹת פְּרָסוּהוּ.

בַּנְעִימִים בִּלּוּ,

הַפָּנַסִים הֵאִירוּ,

כָּל הַמְסֻבִּים

אָכְלוּ וְגַם הוֹתִירוּ.