ריב
מנוחה וַיִּשְׁמַן חֶלְבָּם1
וְנִיסּוּ אֵל בְּלִבָּם2
הֲשׁוֹכֵן בְּקִרְבָּם
וּבְמַרְעִית מְסִיבָּם3
5 סָבְעוּ 4וַיָּרָם לִבָּם.
-
נפש ענוגה וכו‘: סיום המשפט בא בסוף הפזמון, וכל הטורים בחינת מאמר מוסגר: נפש ענוגה כי תחטא בשגגה – תהיה לתוגה וכו’. ↩
-
תהיה לתוגה: תתעצב משום הרגשת אשמה. ↩
-
ולא תתן פוגה: רוצה לומר, תתמיד בתשובה ובבכייה ועצבות. ↩
-
וכבוסם ערוגה: במקום ‘וכערוגת בושם’, בסמיכות הפוכה; צ"ל, כנראה, ‘ובבושם ערוגה’, והוא כינוי לבית־המקדש. ↩