לוגו
סִפּוּר הַדַּיָּן הַיְהוּדִי וְאִשְׁתּוֹ הַכְּשֵׁרָה
פרק:
מיקום ביצירה:
0%
X
F
U

סֻפַּר שֶׁהָיָה בִּבְנֵי־יִשְׂרָאֵל דַּיָּן מִדַּיָּנֵיהֶם, וְהָיְתָה לוֹ אִשָּׁה מֻפְלָאָה בְחִנָּהּ, רַבַּת הַצְּנִיעוּת וְאֹרֶךְ הָרוּחַ וְהַסַּבְלָנוּת. בִּקֵּשׁ אוֹתוֹ דַּיָּן לַעֲלוֹת לְרֶגֶל לְבֵית־הַמִּקְדָּשׁ, וּמִנָּה אֶת אָחִיו לְדַיָּן מְמַלֵּא מְקוֹמוֹ וְצִוָּהוּ עַל אִשְׁתּוֹ. וּכְבָר שָׁמַע אָחִיו לִפְנֵי כֵן עַל דְּבַר יָפְיָהּ וְחִנָּהּ וְחָשַׁק בָּהּ. אַחֲרֵי שֶׁנָּסַע הַדַּיָּן פָּנָה אֵלֶיהָ וּפִתָּה אוֹתָהּ, וְסֵרְבָה וְהִתְחַזְּקָה בַחֲסִידוּתָהּ. הִרְבָּה לְהַפְצִיר בָּהּ וְהִיא מְמָאֶנֶת. כְּשֶׁנִּתְיָאֵשׁ מִמֶּנָּה, פָּחַד שֶׁתְּסַפֵּר לְאָחִיו עַל מַעֲשָׂיו כְּשֶׁיַּחֲזֹר. הֶעֱמִיד עֵדֵי שֶׁקֶר שֶׁיָּעִידוּ עָלֶיהָ שֶׁזָּנְתָה, וְהֵבִיא דִינָהּ לִפְנֵי מֶלֶךְ אוֹתוֹ הַזְּמָן, וְצִוָּה לְרָגְמָהּ בָאֲבָנִים. חָפְרוּ לָהּ חֲפִירָה וְהוֹשִׁיבוּ אוֹתָהּ בְּתוֹכָהּ, וְנִרְגְּמָה עַד שֶׁכִּסּוּהָ הָאֲבָנִים, וְאָמַר: “חֲפִירָתָהּ תְּהֵא קִבְרָהּ”. כְּשֶׁהֶאֱפִיל הַלַּיְלָה הִתְחִילָה מִתְאַנַּחַת מֵעָצְמַת זֶה שֶׁבָּא עָלֶיהָ. עָבַר עָלֶיהָ אָדָם בְּדַרְכּוֹ לְאַחַד הַכְּפָרִים, כְּשֶׁשָּׁמַע אַנְחוֹתֶיהָ שָׂם פָּנָיו אֵלֶיהָ וְהוֹצִיאָה מִן הַחֲפִירָה, וְהוֹבִיל אוֹתָהּ אֶל אִשְׁתּוֹ וְצִוָּה עָלֶיהָ לְרַפְּאָהּ. רִפְּאָה אוֹתָהּ עַד שֶׁהִבְרִיאָה. וְהָיָה לָאִשָּׁה יֶלֶד. מָסְרָה אוֹתוֹ לָהּ שֶׁתְּטַפֵּל בּוֹ, וְיִהְיֶה לָן עִמָּהּ בְּבַיִת שֵׁנִי. רָאָה אוֹתָם אֶחָד מִבְּנֵי־הַבְּלִיַעַל וְנִתְאַוָּה אֵלֶיהָ וְשָׁלַח לְפַתּוֹתָהּ, וְסֵרְבָה. הִסְכִּים בְּדַעְתּוֹ לְהָרְגָהּ, בָּא אֵלֶיהָ בַּלַּיְלָה וְנִכְנַס אֵלֶיהָ הַבַּיְתָה כְּשֶׁהִיא יְשֵׁנָה, וְהוֹשִׁיט אֶת הַסַּכִּין לְהָרְגָהּ. פָּגַע בַּנַּעַר וּשְׁחָטוֹ. כְּשֶׁנּוֹדַע לוֹ שֶׁשָּׁחַט אֶת הַנַּעַר נָפַל עָלָיו פַּחַד וְיָצָא מִן הַבַּיִת, שֶׁשָּׁמַר אוֹתָהּ אֱלֹהִים מִפָּנָיו. כְּשֶׁהִשְׁכִּימָה בַבֹּקֶר מָצְאָה אֶת הַתִּינוֹק אֶצְלָהּ זָבוּחַ. בָּאָה אִמּוֹ וְאָמְרָה: “אַתְּ הִיא שֶׁשָּׁחַטְתְּ אוֹתוֹ”. הִכְּתָה אוֹתָהּ מַכָּה מַדְאִיבָה וּבִקְּשָׁה לְשָׁחְטָהּ. בָּא בַעֲלָהּ וְהִצִּילָהּ מִיָדָהּ וְאָמַר לָהּ: “אַל תַּעֲשִׂי זֹאת”. יָצְאָה אֵשֶׁת הַדַּיָּן בּוֹרַחַת עַל נַפְשָׁהּ מִבְּלִי לָדַעַת לְאָן לִפְנוֹת, וְהָיוּ עִמָּהּ אֲדַרְכְּמוֹנִים אֲחָדִים. עָבְרָה עַל פְּנֵי כְפָר וּמָצְאָה אֲנָשִׁים נִקְהָלִים וְאָדָם צָלוּב עַל גֶּזַע עֵץ, אֶלָּא שֶׁעֲדַיִן בַּחַיִּים חַיָּתוֹ. אָמְרָה: “בְּנֵי־אָדָם, מַה לּוֹ?” אָמְרוּ לָהּ: “עָבַר עֲבֵרָה שֶׁאֵין לוֹ כַפָּרָה עָלֶיהָ אֶלָּא בַהֲרִיגָתוֹ אוֹ בִצְדָקָה בְּכָךְ וְכָךְ מִן הַמָּמוֹן”. אָמְרָה לָהֶם: “טְלוּ אֶת הַמָּמוֹן וְשַׁחְרְרוּ אוֹתוֹ”. חָזַר אוֹתוֹ אָדָם בִתְשׁוּבָה עַל יָדָהּ וְקִבֵּל עַל עַצְמוֹ בְנֶדֶר שֶׁיְּשָׁרֵת אוֹתָהּ, לְשֵׁם אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה, עַד שֶׁיַּאַסְפֶנּוּ הַמָּוֶת. בָּנָה לָה תָא שֶׁל נְזִירִים וְהִשְׁכִּין אוֹתָהּ בְּתוֹכוֹ, וְהָיָה חוֹטֵב עֵצִים וּמֵבִיא לָה מְזוֹנָהּ. וְהָיְתָה הָאִשָּׁה שׁוֹקֶדֶת עַל עֲבוֹדַת־אֱלֹהִים, עַד שֶׁלֹּא הָיָה חוֹלֶה אוֹ פָּגוּעַ רוּחַ רָעָה שֶׁהָיָה בָא אֵלֶיהָ וְהִיא מִתְפַּלֶּלֶת עָלָיו, שֶׁלֹּא נִתְרַפֵּא תֵכֶף וּמִיָּד.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הָאַרְבַּע מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וְשִׁשָּׁה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁהָיוּ אֲנָשִׁים בָּאִים אֵלֶיהָ לַתָּא, כְּשֶׁהָיְתָה שׁוֹקֶדֶת עַל עֲבוֹדָתָהּ, קָרָה, בִּגְזֵרַת אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה, שֶׁאֲחִי בַעֲלָהּ זֶה שֶׁרְגָמָהּ נִפְגַּע בְּמַחֲלַת־הַסַּרְטָן בְּפָנָיו וְלָקְתָה הָאִשָּׁה שֶׁהִכְּתָה אוֹתָהּ בְּצָרַעַת וְנִתְיַסֵּר בֶּן־הַבְּלִיַּעַל בְּמַחֲלַת הַשִּׁתּוּק. וּכְבָר בָּא הַדַּיָּן בַּעֲלָהּ מֵעֲלִיָּתוֹ לְרֶגֶל, וְשָׁאַל אֶת אָחִיו עַל אוֹדוֹתֶיהָ, וְהִגִּיד שֶׁמֵּתָה. הָיָה מִצְטָעֵר עָלֶיהָ, וְחָשַׁב שֶׁהִיא אֵצֶל אֱלֹהִים. אַחַר־כָּךְ פָּשְׁטָה הַשְּׁמוּעָה בֵין בְּנֵי אָדָם בִּדְבַר הָאִשָּׁה, עַד כְּדֵי כָךְ שֶׁהָיוּ נוֹהֲרִים אֶל תָּאָה מִקַּצְוֵי אֶרֶץ לְאָרְכָּהּ וּלְרָחְבָּה. אָמַר הַדַּיָּן לְאָחִיו: “אָחִי, הֲלֹא תִפְנֶה אֶל אִשָּׁה חֲסִידָה זוֹ, אֶפְשָׁר יִשְׁלַח לְךָ אֱלֹהִים רְפוּאָה עַל יָדָהּ”. אָמַר לוֹ: “אָחִי הוֹבִילֵנִי אֵלֶיהָ”. וְשָׁמַע עַל אוֹדוֹתֶיהָ בַעַל־הָאִשָּׁה שֶׁלָּקְתָה בְצָרַעַת, וְהוֹבִיל אוֹתָהּ אֵלֶיהָ, וְשָׁמְעוּ בְנֵי־מִשְׁפַּחְתּוֹ שֶׁל בֶּן־הַבְּלִיַּעַל הַמְשֻׁתָּק עַל אוֹדוֹתֶיהָ וְהוֹלִיכוּ גַם אוֹתוֹ אֵלֶיהָ, וְנִפְגְּשׁוּ כֻלָּם לְיַד דֶּלֶת תָּאָהּ. וְהָיְתָה רוֹאָה כָל מִי שֶׁהָיָה בָא אֶל תָּאָהּ מִצַּד שֶׁלֹּא רָאָה אוֹתָהּ אָדָם. הִמְתִּינוּ לִמְשָׁרְתָהּ עַד שֶׁבָּא, וְחִלּוּ אֶת פָּנָיו שֶׁיְּבַקֵּשׁ לָהֶם רְשׁוּת לְהִכָּנֵס אֵלֶיהָ, וְעָשָׂה כֵן. כִּסְּתָה פָּנֶיהָ בִּצְעִיף וְהִתְכַּסְּתָה וְעָמְדָה לְיַד דֶּלֶת תָּאָהּ. מִסְתַּכֶּלֶת1 בְּבַעֲלָהּ וְאָחִיו וְהַלִּסְטִים וְהָאִשָּׁה, וְהִכִּירָהּ אוֹתָם, וְהֵם אֵינָם מַכִּירִים אוֹתָהּ. אָמְרָה לָהֶם: “הוֹי אַתֶּם, לֹא יִרְוַח לָכֶם מִמַּה שֶׁבָּכֶם עַד שֶׁתִּתְוַדּוּ עַל חַטְּאוֹתֵיכֶם, שֶׁכֵּן הָאָדָם כְּשֶׁהוּא מוֹדֶה בְחַטָּאתוֹ, יָשׁוּב אֱלֹהִים יִתְעַלֶה עָלָיו וְיִתֵּן לוֹ מַה שֶּׁהוּא פוֹנֶה אֵלָיו וּמְבַקֵּשׁ מֵאִתּוֹ”. אָמַר הַדַּיָּן לְאָחִיו: “אָחִי, חֲזֹר בִּתְּשׁוּבָה אֶל אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה וְעַל תִּתְעַקֵּשׁ בְּמֶרְיֶךָ, שֶׁזֶּה יוֹעִיל יוֹתֵר לְהָצָּלָתְךָ”. וְהָיָה כְּאִלּוּ הָיְתָה בַת־קוֹל אוֹמֶרֶת בָּתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

הַיּוֹם יֵאָסְפוּ יַחַד מְקֻפָּח וְעַוָּל,

וְסוֹד אֲשֶׁר נִסְתָּר אֱלֹהִים יְגַל.

זֶה מָקוֹם בּוֹ חוֹטֵא יִשְׁפַּל,

וְאֶת הַדָּבֵק בְּמִצְוָתוֹ יָרִים עָל.

וַאֲדוֹנֵנוּ וּנְשִׂיאֵנוּ אֶת הָאֱמֶת יַרְא,

וְאִם יִכְעַס הַמַּמְרֶה וְאַפּוֹ יִחַר.

הוֹי לַאֲשֶׁר קָם נֶגֶד אֲדוֹנָיו וַיַּכְעִיסוֹ,

כְּאִלוּ אֶת עֹנֶשׁ אֱלֹהָיו לֹא יְדָעוֹ.

הַמְּבַקֵּשׁ כָּבוֹד, אוֹי לְךָ, הִנֵּה הַכָּבוֹד

בְּיִרְאַת אֱלֹהִים; בּוֹ דְבַק אֵפוֹא עַד מְאֹד.


בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמַר אֲחִי־הַדַּיָּן: “עַכְשָׁו אֲנִי מַגִּיד אֶת הַנָּכוֹן מַה שֶּׁעָשִׂיתִי בְאִשְׁתְּךָ שֶׁהוּא כָךְ וְכָךְ וְזֶה חֶטְאִי”. אָמְרָה הַמְצֹרַעַת: “וַאֲנִי הָיְתָה אֶצְלִי אִשָּׁה, וְיִחַסְתִּי לָהּ מַה שֶּׁאֵינִי יוֹדַעַת וְהִכֵּיתִי אוֹתָהּ בְּזָדוֹן, וְזֶה חֶטְאִי”. אָמַר הָעַבַרְיָן: “וַאֲנִי נִכְנַסְתִּי אֶל אִשָּׁה לְהָרְגָהּ אַחֲרֵי שֶׁהָיִיתִי מְפַתֶּה אוֹתָהּ, וְסֵרְבָה לִזְנוֹת, וְשָׁחַטְתִּי תִינוֹק שֶׁהָיָה לְפָנֶיהָ, וְזֶה חֶטְאִי”. אָמְרָה הָאִשָּׁה: “אֱלֹהִים כְּשֵׁם שֶׁהֶרְאֵיתָ לָהֶם עֲלִיבוּת מֶרְיָם, כָּךְ הַרְאֵה לָהֶם יִקְרַת צִיּוּתָם, שָׁאַתָּה הַכֹּל יָכֹל”. רִפֵּא אוֹתָם2 אֱלֹהִים יִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם. וְהָיָה הַדַּיָּן מִסְתַּכֵּל בָּהּ וּמִתְבּוֹנֵן אֵלֶיהָ. שָׁאֲלָה אוֹתוֹ לְסִבַּת הִסְתַּכְּלוּ, וְאָמַר: “הָיְתָה לִי אִשָּׁה, וְאִלּוּלֵא שֶׁמֵּתָה3, הָיִיתִי אוֹמֵר שֶׁאַתְּ הִיא”. נוֹדְעָה לוֹ וְהִתְחִילוּ שְׁנֵיהֶם מְהַלְּלִים אֶת אֱלֹהִים יִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם עַל חַסְדּוֹ אֲשֶׁר הִפְלָה לָהֶם לְקַבְּצָם יַחַד. אַחַר כָּךְ הִתְחִילוּ כֻלָּם, אֲחִי־הַדַּיָּן וְהַלִּסְטִים וְהָאִשָּׁה לְבַקֵּשׁ סְלִיחָתָהּ, וְסָלְחָה לְכֻלָּם וְעָבְדוּ אֶת אֱלֹהִים בְּאוֹתוֹ מָקוֹם, וְדָבְקוּ לְשָׁרֵת אוֹתָהּ עַד שֶׁהִפְרִיד בֵּינֵיהֶם הַמָּוֶת.


וּמִמַּה שֶׁיְסֻפָּר



  1. במקור המודפס: “מִתְתַּכֶּלֶת”. צ“ל: ”מִסְתַּכֶּלֶת“. הערת פב”י.  ↩

  2. במקור המודפס: “אתוָֹם”. צ“ל: ”אוֹתָם“. הערת פב”י.  ↩

  3. במקור המודפס: “שֶׂמֵּתָה”. צ“ל: ”שֶׁמֵּתָה“. הערת פב”י.  ↩