סִפְּרוּ שַׁנָּבִיא מִן הַנְּבִיאִים הָיָה עוֹסֵק בַּעֲבוֹדַת אֱלֹהִים עַל הַר גָּבוֹהַּ שֶׁמִּתַּחַת לוֹ מַעֲיָן זוֹרֵם. הָיָה יוֹשֵׁב בַּיּוֹם בִּמְרוֹמֵי הָהָר בְּאֹפֶן שֶׁלֹּא יִרְאוּהוּ בְנֵי אָדָם, קוֹרֵא בְשֵׁם אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה וּמִתְבּוֹנֵן לְכָל יוֹרֵד אֶל הָעַיִן מִבְּנֵי הָאָדָם. וּבִזְמַן שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב בְּאוֹתוֹ יוֹם מִסְתַּכֵּל בַּמַּעֲיָן, רָאָה פָּרָשׁ מִתְקָרֵב וּבָא. יָרַד מֵעַל סוּסוֹ, וְהִנִּיחַ תַּרְמִיל שֶׁהָיָה בְצַוָּארוֹ וְנָח וְשָׁתָה מִן הַמַּיִם. אַחַר כָּךְ הָלַךְ לוֹ וְעָזַב אֶת הַתַּרְמִיל, וְהָיוּ בוֹ דִינָרִים. וְהִנֵּה אָדָם קָרֵב וּבָא. יָרַד אֶל הַמַּעֲיָן וְלָקַח אֶת הַתַּרְמִיל עִם הַכֶּסֶף וְשָׁתָה מִן הַמַּיִם וְהָלַךְ לְדַרְכּוֹ בְשָׁלוֹם. בָּא אַחֲרָיו אָדָם חוֹטֵב עֵצִים וְהוּא נוֹשֵׂא צְרוֹר כָּבֵד שֶׁל עֵצִים עַל גַּבּוֹ, וְיָשַׁב לְיַד הַמַּעֲיָן לִשְׁתּוֹת מִמֶּנּוּ מַיִם. וְהִנֵּה הַפָּרָשׁ שֶׁהָיָה שָׁם בָּרִאשׁוֹנָה בָּא מֵצַר וְדוֹאֵג, וְאָמַר לְחוֹטֵב הָעֵצִים: “הֵיכָן הַתַּרְמִיל שֶׁהָיָה כָאן?” אָמַר לוֹ: “אֵינִי יוֹדֵעַ עַל אוֹדוֹתָיו כְּלוּם”. שָׁלַף הַפָּרָשׁ חַרְבּוֹ וְהִכָּה בוֹ אֶת חוֹטֵב הָעֵצִים וַהֲרָגוֹ. וְחִפֵּשׂ בִּבְגָדָיו וְלֹא מָצָא כְלוּם, עֲזָבוֹ וְנָסַע לְדַרְכּוֹ. אָמַר אוֹתוֹ נָבִיא: “אֱלֹהִים, אֶחָד נָטַל אֶלֶף דִּינָר וְהַשֵּׁנִי עָשׁוּק?” בָּא אֵלָיו דְבַר אֱלֹהִים לֵאמֹר: “עֲסֹק בַּעֲבוֹדַת הָאֱלֹהִים שֶׁלְּךָ שֶׁהַנְהָגַת הַמַּמְלָכָה אֵינָהּ מֵעִנְיָנֶךָ. הֲרֵי אָבִיו שֶׁל פָּרָשׁ זֶה, עָשַׁק לְפָנִים אֶלֶף דִּינָר מֵהוֹן אָבִיו שֶׁל אָדָם זֶה. וְנָתַתִּי אֶת הָאֶפְשָׁרוּת לִבְנוֹ לְקַבֵּל חֲזָרָה אֶת הוֹן אָבִיו. וְחוֹטֵב הָעֵצִים הָרַג אֶת אָבִיו שֶׁל פָּרָשׁ זֶה, וְנָתַתִּי לוֹ הָאֶפְשָׁרוּת לִבְנוֹ לְהַעֲנִישׁוֹ”. אָמַר הַנָּבִיא: “אֵין אֱלוֹהַּ אֶלָּא אַתָּה, לְךָ הַשֶּׁבַח. אַתָּה יוֹדֵעַ הַתַּעֲלוּמוֹת” וְאָמַר אַחַד הַמְשׁוֹרְרִים שִׁיר בְּעִנְיָן זֶה.

רָאָה הַנָּבִיא אֲשֶׁר הָיָה צוֹפֶה,

וְהִתְחִיל שׁוֹאֵל עַל דָּבָר אֲשֶׁר הֹוֶה,

כַּאֲשֶׁר רָאֲתָה עֵינוֹ דָבָר לֹא יָכֹל הָבִין,

וְאָמַר: "אֱלֹהִים, מַה זֶּה? נָקִי הָרוּג בְּלִי דִין.

זֶה הִשִּׂיג עשֶׁר מִבְּלִי כָל יְגִיעַ

וְזֶה הָיָה בִלְבוּשׁ עָנִי כַאֲשֶׁר הוֹפִיעַ,

וְזֶה הוּמָת בְּעוֹדוֹ מָלֵא חַיִּים, נִגְזָר

מִבְּלִי חֵטְא חָטָא, הוֹי בוֹרֵא כָל בָּשָׂר!"

"אָכֵן הַכֶּסֶף הָיָה הוֹן אֲבִי זֶה אֲשֶׁר

רְאִיתוֹ. נִתָּנָה לוֹ יְרוּשָׁה, כָשֵׁר.

וְאוּלָם חוֹטֵב הָעֵצִים אֶת אָבִיו רָצַח,

וַיִּקֹּם בּוֹ בְנוֹ כְּשֶׁזָּכָה וְנָצַח.

הַרְפֵּה, עַבְדֵּנוּ, אֵפוֹא מִזֶּה, כִּי אָמְנָם

לָנוּ בַבְּרִיאָה סוֹד מִמֶּבָּט חַד נֶעֱלָם.

קַבֵּל דִּינֵנוּ וּלְעֹז כֹּחֵנוּ הִכָּנַע

כִּי מִשְׁפָּטֵנוּ בָא לְהוֹעִיל וְלֹא לְהָרַע

וּמִמַּה שֶׁיְסֻפָּר